התחלתי לרכב על הסוסים שעברנו לחווה. זה היה שהייתי בן 14, זו הייתה תקופה קשה למשפחה שלי, אבא שלי בדיוק פוטר מהעבודה והיינו בחובות של מאות אלפי שקלים אז היינו צרכים למכור את הבית והרכוש שהיה בתוכו ולעבור לגור בחווה.

 

כשהגעתי לחווה לא האמנתי למראה עיניי, היו סביבי שדות של חיטה, חמניות, סלק ועוד שלל ירקות ופירות שלא ידעתי כבר לזהות, שנאתי את זה, חשבתי שהגעתי לשממה, לא ידעתי מה אני יעשה שם כל היום. חשבתי שאני אשתגע.

 

אין עוד בית במרחק של 10 קילומטרים מהבית שאנחנו גרנו בו, כל השטח הריק הזה ואני לבד, שאבא שלי ראה שאני לא מרוצה מהמעבר הוא החליט לנסות לעודד אותי, הוא שלח אותי לחוות סוסים לעבוד שם. בהתחלה חשבתי שהוא השתגע, מה לי ולסוסים?

 

נכנסתי לחוות סוסים וראיתי שם חמישה סוסים עומדים כל אחד בתא שלו באורווה. אבא שלי נכנס אחרי והתחיל להסביר לי מה אלי לעשות. לפנות את הקש מהתאים לזבל כי הסוסים עשו את הצרכים שלהם על הקש הזה, ואז להביא קש אחר ולתת לסוסים לאכול וכמובן לא לשכוח להביא להם מים.

 

ואחרי שהבאתי להם מים ואוכל הוא הסביר שאני צריך להבריש כל אחד מהם, והוא הדגיש כמה שאני צריך להיות זהיר, כי בעיטה מסוס יכולה לשבור לי את הצלעות וזו תהיה בעיה במיוחד כאשר בית החולים הקרוב ביותר נמצא במרחק של שלוש שעות נסיעה.

 

אחרי שהברשתי אותם וחזרתי הביתה אבא שלי הסתכל אלי ושאל האם זכרתי לרכב אליהם, לא האמנתי על אבא שלי, הוא יודע שמעולם לא רכבתי על סוסים, לא הבנתי איך ציפה ממני לרכב, התעצבנתי צעקתי אליו ולהלכתי משם.

 

אחרי שעה אבא שלי נכנס אלי לחדר והבטיח ללמד אותי לרכב על אליהם מחר, הוא הבטיח שהוא ילמד אותי איך להשים את האוכף על הסוסים, איך לעלות עליהם וכמובן איך לשלוט על החיה האצילית והגדולה הזו. כמובן שרק אחרי שאסיים את המטלות שאני צריך לעשות בחוות הסוסים.

 

למחרת אחרי שסיימתי לנקות להאכיל ולהבריש את הסוסים אבא שלי הגיע ולימד אותי כיצד רוכבים אליהם, אני זוכר את הרגע הראשון שעליתי לסוס, התחושה הייתה מדהימה, כיום אני רוכב כבר מעל 20 שנה ומפעיל חוות סוסים טיפולית לא רחוק מהחווה הישנה של אבא שלי.

 

אני ממליץ בחום לכל אחד להגיע ולרכב לפחות פעם אחת בחיים שלו על סוס, זו תהיה חוויה שהוא לא ישכח במשך שניםץ