אם מישהו היה אומר לי בגיל עשרים שהיום, ארבע עשרה שנים אחרי, אהיה בתחילתו של תהליך גירושין הייתי אומרת שהוא יצא מדעתו. אחרי סערת הרגשות של הימים הראשונים להחלטה על הגירושין, אחרי גלי הפאניקה שאיימו להטביע, אחרי שסיפרנו לילדים באחת השיחות הקשות שניהלתי אי פעם, אחרי כל זה אני יודעת בביטחון מלא שזו ההחלטה הנכונה. עם כל הקשיים שיבואו, נפשיים, כלכליים, רגשיים, זה הדבר הנכון. אולי הייתי צריכה לעשות דברים אחרת, אבל זה אולי מיותר, הרי לו הייתי יודעת אז, בגיל 20, את מה שאני יודעת היום על עצמי, לא הייתי במצב הזה.  בגיל 20 חשבתי שאצלנו זה יהיה לנצח, ידעתי הכל הכי טוב, התחתנו בגיל 24 זה נראה כל כך בוגר אז. מי חשב אז שיום אחד אגלה צדדים אחרים בעצמי, מי חשב שארצה דברים אחרים, מי העלה על דעתו שבעצם אין לי שום ניסיון בחיים ושיש כל כך הרבה שאני לא יודעת? אבל זה לא משנה. היום אני יודעת על עצמי המון, מה עושה לי טוב ומה לא, על מה אני מוכנה לוותר ומה לא בא בחשבון,. יש לי שני נילדים מקסימים מהנישואין האלה ולא, לא סבלתי, לא התעללו בי, לא חסר לי שום דבר חומרי. אבל זה לא מספיק. שלוש שנים אני יודעת שזה לא מספיק, שלוש שנים שבהן לא העזתי להודות בפני עצמי שאין לזה תקנה, שמגיע לי להיות מאושרת ולו מגיע להיות מאושר עם מישהי שמתאימה לו. שלוש שנים של להיות חצויה, של לעשות הכל כדי לא להגיע הביתה, של התכנסות בתוך עצמי, של גילויים מפתיעים על עצמי, של פגיעה בו ובי. וזהו. לא עוד. אם הייתי יודעת בגיל 20 שיום אחד עוד אגלה  מה זו תשוקה, מה זה להרגיש חיה, אם הייתי יודעת בגיל 20 שבגיל 34 פתאום ארגיש שכל העתיד נפתח בפניי, אם הייתי יודעת שככה יסתיימו 14 שנות זוגיות הייתי משנה משהו? כנראה שלא. אני אמא, אני אחות, אני אישה עובדת במשרה מלאה עם שאיפות להתקדם, אני אישה נשואה כמעט 10 שנים, אני חברה. אבל אף פעם בכל הזמן הזה לא הרגשתי שאני באמת אני, נאמנה לעצמי, כמו בשבועות האחרונים. פתאום גיליתי בעצמי מאגרים של סבלנות לילדים רצון ונכונות להיות בשבילם כל מה שיצרכו, אהבה מחודשת לארבעת קירות ביתי, פתאום חידשתי קשרים שנותקו. פתאום נראה לי שחיי רק מתחילים. אז לא יהיה קל וקצת חבל שבגיל 20 לא ידעתי את כל זה, אבל הדרך החדשה תהיה שלי ואעמוד בה בזכות עצמי ולעולם לא אוותר שוב על האני הפנימי שלי. ומכל הדברים שהלוואי וידעתי בגיל 20 -הלוואי שהייתי יודעת שיום אחד אלמד לאהוב את האישה שאני.