אני עוסק בהרבה תחביבים, אחד התחביבים האהובים אלי זה הישרדות בשטח, אני מת על היציאה לשטח למקום לא מוגדר עם אמצעים מועטים, כמה אביזרים לשטח ולא יותר ולנסות לשרוד בתנאים הקשיים ביותר שאני יכול למצוא. 

 

את האהבה לתחביבים מהאקסטרים קיבלתי עוד שהייתי ילד והייתי רוכב על סקטבורד וכל יום הייתי נוסע לתל אביב אחרי הלימודים, ככה במשך שנים, כל פעם הייתי מוצא תחביב חדש מבין התחביבים המסוכנים, אבל ההישרדות בשטח גיליתי במקרה.

 

ישבתי בבית באחד הימים שירד גשם ולא יכולתי לצאת לטייל וראיתי את ערוץ דיסקברי, שודרה תכנית בשם השורד האולטימטיבי, בתוכנית עוקבים אחר אדם שיודע כיצד לשרוד כמעט בכל סיטואציה בכל שטח עם כמה שפחות אמצעים.

 

באותו היום שנגמרה התוכנית, החלטתי שאני רוצה ללמוד את זה, אני רוצה לדעת כיצד לשרוד בטבע, אז בדקתי באינטרנט איזה אביזרים לשטח יש, איזה אביזרים אלי לקחת וקניתי אותם, בפעמים הראשונות לא הצלחתי ולא הבנתי מה אלי לעשות.

 

אני לא אשכח שקניתי את האבן אש הראשונה שלי וישבתי בחצר שליד הבית וניסיתי להדליק מדורה, העברתי שם את כל השבת כמעט עד שהבנתי שאני לא יכול לנסות להדליק קרשים ואני צריך להתחיל מזרדים ועלים יבשים. אבל בסופו של דבר הבנתי את הרעיון והיום אני יכול להדליק מדורה באמצעות אבן אש בקלות.

 

כמובן שלא הספיק לי רק לנסות וללמוד לבד, לקנות אביזרים לשטח ולהבין כיצד להשתמש בהם, נרשמתי לחוגי סיירות, חוגי הישרדות אפילו שגדלתי טסתי למפגשים בין-לאומיים והרצאות בנושאי הישרדות בשטח. זה היה אחד התחביבים שהשקעתי רק בלמידה שלו יותר כסף מאשר השקעתי בכל שאר התחביבים ביחד.

 

אבל זה היה שווה את זה, נהניתי מכל רגע ולמדתי כל כך הרבה, כיום יש לי ערכת הישרדות פשוטה עם כמה אביזרים לשטח שאותה אני לוקח איתי לכל מקום אליו אני טס ומחליט לשרוד. כמובן שזה תחביב מסוכן ואני לוקח אמצעי בטיחות רבים על מנת לא להיקלע לצרות.

 

אבל עדיין, ארבע פעמים בשנה אני אורז תיק קטן, עם ערכת הישרדות נוסע לאזורים נידחים בעולם ומקווה לעבור ולשרוד אותם. זה אחד התחביבים המסוכנים שיש, אבל הוא שווה כל רגע, תחושת האדרנלין שזורם לך בגוף שאתה תופס איזו חיה או מעביר לילה שלם ביערות שווה את כל הסכנה.