יש יום אחד בשבוע שתחושת הרשמיות מעט יורדת, לא מדברים עליה והיא פשוט באוויר. אנשים קצת יותר שאננים, קצת יותר קלילים, אולי אפילו רגועים יותר, יוצאים מהעבודה מוקדם יותר. יום חמישי בארבע ולפעמים אפילו לפני, מסיבת סוף השבוע מתחילה.
אז חשבתם שאתם יוצאים מוקדם? את כולכם ראיתי היום בפקק ביציאה לכביש המהיר, גם אני עמדתי שם, עקפתי את חלקכם וחלקם עקפו אותי. כולנו ברחנו בארבע, כולנו רוצים לצאת מוקדם, להגיע ראשונים לגן, לחטוף את ילדינו לזמן איכות ולשכוח רק לקצת מהעבודה והשבוע המטורף שעבר עלינו בשילוב סוף החודש והלחץ המתלווה אליו.
ואם אין לכן ילדים אז יש לכם תכניות אחרות, לצאת למסיבה, לטיול, לסרט או להופעה טובה שתממשו אותו כבר בחמישי בערב. זהו יום נהדר אמתי כי לא יום שבת ולא יום שישי ככה שאם עשיתם משהו היום אפשר להגיד שזכיתם בסוף שבוע ארוך. כייף.
ואם בסוף השבוע יש גם סוף חודש אז זה עוד תירוץ לחגיגה ואולי תצאו לעוד מסיבה.
ובכלל, ימי חמישי יש אווירת חג שכולם מרגישים אותה, לוחשים אחד לשני בשקט "יום חמישי היום" כאילו שמחכה לנו פרס ענק, לא מעט אנשים ניגשים לעמדת העבודה שלהם בבוקר החמישי כשאני שומעת אותם נאנחים בנשימתם "פווו! סוף שבוע"
אז תעשו פוווווו חזק (כאילו אתם מכבים נרות על עוגת יומולדת חמישים), סוף השבוע כבר כמעט פה, התוכניות כבר בפתח ויש לא מעט שרוצים להתחיל אותן כמה שיותר מוקדם, כמה שיותר מהר וכמה שיותר.
אז את כל ההורים הממהרים פגשתי בגן, חלקם כבר היו בגן שעשועים משחקים עם ילדהם, גאים בעצמכם שהצליחו לברוח מוקדם מהעבודה, ממש ווינרים עם נשמה, בורחי המוקדם מהעבודה האחרים סביר להניח שיצאו לפני השעה הרגילה כדי לתפוס תנומה קצרה לפני המסיבה הגדולה או להספיק עוד שופינג או פגישה עם חברה.
בחברה תוססת שעובדת ללא הפסקה, יום חמישי הוא יום חג בלתי רשמי, אז גם אני, חוגגת בסוך השבוע, היום במקרה , בחתונה.
יום חמישי, שיהיה רק בשמחות.