.
הרע: לקום בלילה אל הקטנה.
ללא ספק שזה הרע ביותר, ההפרעה בשינה הרציפה, ההתעוררות הכרוכה בקימה לחדר אחר, קר ולא נעים, למרות שאצלה בחדר תמיד חמים ונעים. נוסיף לכך שדווקא הלילה מכל הלילות כשהילדה מבקשת מים לא הכנת כזה מראש ליד מיטתה והקימה בלילה מחייבת גם סיבוב למטבח ולגלות שאין בקבוקים נקיים. וככה באמצע הלילה עוד לשטוף בקבוק כשברקע הקטנה צורחת, צריך גם למלא מים, להרגיע ואחרי כל הפעולה המאומצת הזו עוד להצליח לחזור לישון. מבאס.
הלא נורא:לקום אל הקטנה בבוקר.
למעשה מדובר בשעת בוקר המוקדמת והאפשרית ביותר עבורה, מרגע הזריחה. הקימה כרוכה בהתעוררות, וויתור מוחלט על החלום שזה עתה חלמנו. בשונה מהלילה, קימה זו מחייבת סיבוב למטבח והפעם ביחד עם הקטנה להכין לה משקה שתבחר על הבוקר. לא כאן נגמר הסבל, אתם יושבים ביחד קרוב לשעתיים, משחקים בכל משחק אפשרי, ישנה הפסקה קטנה באמצע שבה הקטנה בוהה ומהפונטת לטלוויזיה.
הטוב:להרדים לשנת לילה.
אין ספק שזה בכלל החלק הטוב של היום, בו שני הצדדים רוצים את אותו הדבר- לישון ויש שיתוף פעולה (לרוב). זמן האמבטיה הוא כייפי בדרך כלל, בהנחה שלא יוצאים רטובים לגמרי ויש מגבת גדולה זמינה. ההרדמה לרוב הולכת חלק, כל עוד נשארים בסביבה ליד הקטנה. אחרי שהקטנה נרדמה הצד השני לרוב יעשה מאמצים כבירים שלא להירדם בעצמו.
אז מה עדיף? את הטוב, הרע או הלא נורא?