הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
uts-luciddreams

מתחת לפני השטח- חלומות צלולים.


בטקסט זה אנסה להציג (ולו באופן שטחי) את הנושאים הבאים: מהו מצב חלימה צלולה, במה הוא שונה מהחלימה הרגילה ואיך אפשר להשתמש בשינה צלולה באופן תועלתני? קטע מתוך המאמר: "...שמתי לב שהמודעות הזאת איפשרה לי יותר שליטה בחלום, שכן לעיתים היא לוותה בידיעה שאני יכול לשלוט בסביבת החלום, מפני שהיא פרי מוחי. כפיתי השתלשלויות שונות של החלומות שלי וסופים שונים ממה שלעיתים חשדתי שצפוי. הדוגמה הקיצונית לכך הייתה שפשוט ניסיתי להתעורר, כלומר לסיים את החלום באופן יזום."
מתחת לפני השטח... / עומרי הרמן.
לאן שלא נפנה, ישנם סודות טמונים בכל מקום ולפעמים לא עמוק כל כך. לאורך כל ההסטוריה, כיקום מקביל, היו קיימים רבדים שונים לאינפורמציה ולדרך שבה אנשים קולטים את המציאות סביבם. כמובן שתמיד היו אלו שלמדו את הרבדים הגלויים (ואפילו לעומק), אבל הרבה פחות טרחו לקרוא בין השורות וללמוד את האינפורמציה הסודית הנצמדת לגלויה בצללים. מה שלא נאמר, מה שלא חושבים עליו בכלל, גורמים עלומים בדינמיקות של העולם שלעיתים רבות דווקא הם אלו שמכריעים את גורל הדברים. אני מדבר על חשיבה מקורית, מחוץ לקופסא, חקרנית שבאמצעותה החושב פורץ גבולות ולומד את מה שלא מלמדים ומה שלא ניתן ללמוד בצפייה שטחית בלבד. הצטרפו אלי למסע מתחת לפני השטח...
חלומות צלולים.
כשהייתי נער, סופר לי על מכשיר דמוי מסכה שעוטים בלילה, והוא נועד לגרום לאדם הישן לחלום חלומות יוצאי דופן שמכונים "חלומות צלולים" (LUCID DREAMS). באותו זמן מה שהבנתי מהמושג הוא שחלומות צלולים הם חלומות מוחשיים מאד, שההבדל בינם לבין המציאות יחסית קטן מבחינת איך שהאדם חווה אותם ברמה הסנסורית- הריחות, המראות, הצלילים, תחושת המגע, הטעם וגם תחושת שיווי המשקל וחוש ההתמצאות שלנו במרחב  חדים, חריפים וחיים מאד בחלום צלול, בניגוד לחלום רגיל שבו הרשמים יותר מעורפלים ובנוסף אלו חלומות שבהם אנו מודעים לכך שאנו חולמים ולמעשה בתוך חלום.
התבגרתי ודי הדחקתי את האינפורמציה הזאת, שגם הגיעה ממקור לא רשמי בזמנו ולא ידעתי אם לקחת אותה ברצינות. אבל לאחר זמן מה, בבגרותי, קרו כמה דברים שגרמו לי לחשוב שוב על הנושא:
א.      מצאתי את עצמי חולם שוב ושוב חלומות שבהם אני או שוקל את האפשרות שאני חולם בזמן החלום, או בטוח לחלוטין ומודע לגמרי לעובדה שאני חולם בעת שאני חולם. שמתי לב שהמודעות הזאת איפשרה לי יותר שליטה בחלום, שכן לעיתים היא לוותה בידיעה שאני יכול לשלוט בסביבת החלום, מפני שהיא פרי מוחי. כפיתי השתלשלויות שונות של החלומות שלי וסופים שונים ממה שלעיתים חשדתי שצפוי. הדוגמה הקיצונית לכך הייתה שפשוט ניסיתי להתעורר, כלומר לסיים את החלום באופן יזום.
והניסיונות לסיים את החלום, למיטב זכרוני, לא עלו יפה ברוב המקרים. פתאום גיליתי ש"דמיוני" או "פרי מוחי" הוא לא בדיוק בשליטתי המלאה וישנם עוד כוחות (כאילו זרים) שנאבקים על שליטה בקניין הזה. היה לי קשה להתעורר, לפעמים הקושי הזה גרם לי לפקפק שוב בעצם היותי חולם (כלומר אם אני ישן מדוע אני לא מצליח להתעורר?) במקרה אחר התעוררתי, אבל לא באמת. חלמתי שהתעוררתי ומה שהתלווה היה שורה  של התעוררויות שכולם התרחשו בחלום אחד, ובכולם חשתי כלוא בתוך חלום מבעית. ולבסוף היו מקרים רבים שהצלחתי להתעורר פשוט על ידי ריכוז כוח הרצון בפקיחת עיני אבל ההתעוררות לוותה במעין כאב ראש קל, חד ומיידי. זה היה מאד לא נעים.
ב.      נתקלתי באתרים שונים בכל מיני חיבורים בנושא "החלומות הצלולים" שהרחיבו בנושא, וגם נתנו הסברים לניצול פוטנציאלי של התופעה.
בטקסט זה אנסה להציג (ולו באופן שטחי) את הנושאים הבאים: מהו מצב חלימה צלולה ובמה הוא שונה מהחלימה הרגילה ואיך אפשר להשתמש בשינה צלולה באופן תועלתי?
 
 
כדי להבין את המנגנון הפסיכולוגי של חלימה צלולה צריך להבין שמדובר בעוד של שלב של מודעות, וצריך להבין את המשמעות של זה.  הרבה אנשים משתמשים במונח "תת מודע" בלי באמת להבין את המשמעות שלו באופן מלא. לא מדובר ביישות זרה בתוכך, כמו שמדובר ברגשות, במחשבות ובחלקים באישיות שלך עצמך שאת/ה לא ער להם, לא חושב/ת עליהם ולא מכיר/ה אותם באותו אופן שאת/ה מכיר את החלקים שאותם את/ה מגדיר/ה. דוגמא טובה לכך היא שהרבה פעמים רגשות עשויים להתפתח במצב מסויים מבלי שנשים לב לכך ועד שכבר האדם שם לב הוא כבר נתון במצב רגשי מסוים.
 האם קרה לך פעם שהיית רדום, שכוב במיטה אך עדיין ער והתחלת לחשוב או המשכת לחשוב ולפתע תפסת את עצמך מאבד את קו המחשבה הקודם ולא מצליח להאחז בו מחדש. "מה זה, אילו שטויות אני חושב?", כלומר זכרת מחשבות (או חלקן לפחות) אבל הם היו סתומות ו/או נטולות קשר הגיוני לפתע, ולא התחברו לחשיבה הגיונית. הסיבה היא לא סניליות, אלא מעבר בין מצב מודעות של ערות מוחלטת למצב קרוב יותר לשינה וחזרה פתאומית למצב ערני יותר (וכן ישנם מצבי מודעות רבים ולא רק "שינה" ו"ערות"). בקיטלוג יותר מתוחכם מזה שאנו בדרך כלל משתמשים בו, אנו מגלים שאנו חווים הרבה מצבי תודעה שונים (כמו הילוכים באוטו) ובכל הילוך המוח שלנו פועל בצורה שונה ולעיתים שסותרת את ההילוכים האחרים(אי אפשר לנסוע במהירות של 100 קמ"ש בהילוך שני). גם במצב הערות המלא והעיקרי שאנו משתמשים בו קורים הרבה יותר תהליכים קוגנטיביים מאשר אנו עשויים לשער. לדוגמא, אנשים שחושבים במילים (מדברים לעצמם בלי לדבר) וזו שיטת החשיבה העיקרית שלהם, גם הרבה פעמים עשויים לחשוב בתמונות ובסמלים אחרים מבלי לשים לב לכך (בגלל ששיטת החשיבה העיקרית שלהם מסיחה את דעתם למשל). ולהפך אנשים שחושבים בעיקר בתמונות, עשויים לעיתים לחשוב פתאום במילים, משפט מנצנץ בנבכי התודעה, רגש, זיכרון. כל האלמנטים האלו הם לעיתים מוסתרים על ידי מחשבות אחרות ולעיתים גם מודחקים באופן מודע או בלתי מודע. המחשבות המודעות שלנו הם כמו קצה הקרחון של תהליכים קוגנטיביים במגוון דרגות של בולטות, עד כדי כך שישנם תהליכים שלא נהיה ערים להם כלל.
כשאנחנו "מחליפים הילוך" או שוקעים למצב מודעות אחר כמו שינה, אז כל האלמנטים האלו כאילו מחליפים את דרגת הבולטות שלהם. דמיינו חדר מלא באנשים, חלקם צועקים ומושכים את תשומת הלב אליהם, חלקם יהיו שקטים יותר, חלק מדברים ממש בשקט ורק עם עוד אדם אחד וחלק בכלל מתחבאים ולא רואים אותם. אם פתאום נוציא חלק מהאנשים הקולניים יותר, פתאום תשמעו מלא אנשים מדברים שלא שמעתם קודם. ייתכן גם שהאנשים שהתחבאו קודם יצוצו מהמחבוא בגלל שהם למעשה התחבאו רק בגלל האנשים שצעקו, כי הם אויבים או הם פחדו מהם וכו'. כך בדיוק עם המחשבות שלנו כשאנו משנים את מצב המודעות שלנו, חלקן נהיות יותר בולטות וניתן יותר "לשמוע" מה הן אומרות וחלקן גם מתגלות בגלל שהן לא בסתירה כעת עם מחשבות אחרות שכאילו סולקו (למעשה הן אלו ש"מתחבאות" כעת). ופתאום ישנם תהליכי חשיבה שונים בגלל שהמחשבות הדומיננטיות הן שונות, ומתהליכי חשיבה האלו נוצרות מחשבות חדשות ורגשות חדשים. אם תחזירו "להילוך" הקודם באופן פתאומי, המחשבות החדשות יראו מוזרות ונטולות הקשר כי החזרתם את המחשבות הדומיננטיות לדומיננטיות הטבעית שלהן.  
חלימה צלולה היא מצב נפרד מחלימה רגילה ומערות מוחלטת (הילוך אחר אם נמשיך את המטפורה שהתחלנו). היא שלב ביניים ולכן היא יותר מציאותית מחלום רגיל, בגלל שהיא משלבת את תהליכי החשיבה ה"ערים" שלנו באלו החולמים.
אינני פסיכולוג, פסיכיאטר או נוירולוג ואני לא יכול להסביר באופן מקצועי את מאפייני החלום הצלול ביחס למצבי תודעה אחרים (כמו היפנוזה או מדיטציה או חלום רגיל), אבל אני כן יכול לשער שישנם אנשים שיותר קל להם להיכנס לחלום צלול מפני שהשוני בין מצבי הערות והחלימה הטבעיים שלהם הוא מטבעו מצומצם ביחס לאנשים אחרים. כלומר שבקירוב תהליכי החשיבה שפועלים בשנתם הם אותם תהליכים שפעילים בזמן שהם ערים. יתכן שזה מכיוון שהם מדחיקים פחות או יותר מודעים לעצמם ומכירים את נבכי תודעתם.
 

המחקר שערכתי גילה לי דברים מרובים שלא שיערתי, והראשון ואולי החשוב שבהם הוא שחלימה צלולה היא אמיתית ומוכחת מדעית לחלוטין. חלום צלול מוגדר מדעית ככל חלום שבו החולם מודע להיותו בתוך חלום.
מלבד זאת, ישנם מגוון של מאפיינים אפשריים ומצבים קרובים שעשויים להתעורר בעקבות אחד משלביו של החלום הצלול.  

גישות שונות טוענות שיש שימושים תראפוייטיים (מיטיבים), בשימוש נכון בחלימה צלולה. הגישה הישירה של המודע לתת המודע, מאפשרת (לפי אותן גישות) לטבוע רגשות ומחשבות. ללמוד כישורים ביתר אפקטיביות ובריפוי סיוטים. הטכניקה גורסת שברגע שאדם מודע לכך שהוא חולם והיות שהוא גם מסוגל לשלוט בחלום יותר, הוא בוחר להיאבק במושא סיוטיו ואף להתנסות בהתגברות עליהם. לדעתי יש גם סיכוי שכאשר החולם מודע להיותו חולם, באופן טבעי, הוא פחות מפחד ממושא הסיוט כי הוא יודע שהוא אינו מציאותי.
למרות שהמחקר המדעי בנושא זה יחסית חדש, ישנם דיווחים היסטוריים על חלומות צלולים עוד מהתקופה העתיקה ומסתבר שמסדרים בודהיסטיים עושים בו שימוש משחר הקמתם בטכניקות שונות כמו יוגה מיוחדת. המדענים שהחלו לחקור את התופעה באופן רציני, קבעו את ההגדרה לעיל ואף הוסיפו לציין:
א.      חלום צלול, ברוב המקרים, יהיה חי ומוחשי יותר מחלומות אחרים. הוא יהיה קרוב למציאות מבחינה חושית והתחושה הכללית.
ב.      ישנו מתאם בין חלומות צלולים לתופעות של זכירה של העולם האמיתי בעת חלום, ידיעה שאובייקטים ייעלמו כשהחלום יסתיים ושחוקי הפיסיקה לא תופסים, למרות שתופעות אלו יכולות להופיע בפני עצמן (מה גם שישנו מתאם בין כל הגורמים האלו בנפרד מהכרה בעצם החלום).
ג.       ניתן להשתמש בטכניקות שונות כדי להיכנס למצב חלימה צלולה באופן רצוני. הטכניקות האלו כוללות את הקניית ההרגל לאדם לשאול את עצמו בזמן ערות האם הוא ער או בתוך חלום. מסתבר שחזרה על הרגלים וטקסים מספר רב של פעמים, מוטבעת בתת מודע והופכת לדחף אוטומטי שאינו תלוי במודעות. אחר כך אנשים מבצעים הרגלים אלו במצבי מודעות שונים-כולל בשינה והתוצאה היא שבעת חלום, האדם ישאל את עצמו האם הוא חולם, ינסה מבחן רלוונטי ויגלה שהוא אכן חולם.
טכניקה נוספת היא המאמץ האקטיבי להיזכר בחלומות אחרי שהחולם מתעורר. התרגלות לפעולה זו (בנוסף לכתיבת יומן חלומות לעיתים), מקלה על החולם להיכנס למצבי חלום צלול בעתיד. החולם מזהה את הדפוסים החוזרים בחלומותיו ואת האווירה וכך יקל עליו בעתיד לזהות שהוא אכן חולם, אפילו שלא ביוזמתו.
חזרה על מנטרות ומחשבות לפני השינה היא טכניקה נוספת שנועדה להבטיח שהחולם ייזכר בעת חלום בעצם היותו בתוך חלום.
השיטות שפותחו על מנת לבדוק האם אדם נתון בתוך חלום משעה שעולה בו החשד לכך הן מגוונות וכוללות: ניסיון להדליק מתג של אור, הישענות על קיר מוצק, התבוננות במראה, צביטה עצמית, קריאת שעון וקריאת טקסט. כל הטכניקות הנ"ל נשענות על ההנחות שישנם אלמנטים משותפים לאנשים שונים, שאופייניים לסביבת החלום שלהם ובסתירה למציאות האמתית. חלק מהאלמנטים האלו נגזרים ממגבלות פיזיולוגיות שמצב החלום כופה על החולם, למשל, אי יכולת לקרוא טקסט או מספרים (בחלום, ניסיון כזה יעלה בתוהו והאותיות/ספרות יקראו ככאוס מוחלט). דוגמא נוספת היא ההישענות על אי היכולת לתפיסת זמן מדויקת בזמן שינה, כך שאם נביט בשעון בחלום וכעבור שנייה נביט בו שוב השעה שתוצג תהיה שונה לחלוטין.
כל הטכניקות לעיל, מיושמות במקביל כחלק מטכניקה כוללת הנקראת DILD (drea induced lucid dream(
ד.      ישנם גם תופעות לוואי שעלולות להתעורר, והן נעות בטווח מלא מזיקות (כמו ההתעוררות המידית של האדם ברגע שהוא מבין שהוא חולם) לכאלו שמסבות סבל רב (ועליהן בהמשך).
 
 
אך, הדבר אינו נקי מקשיים וסכנות. בעוד שהפיתוי הוא גדול "להיות אל בעולם פרי דמיונך", כלשון אחד המאמרים הלא מדעיים שקראתי, ליזום ולחוות פעולות כמו לנהוג בפרארי, לטוס במטוס קרב ועוד ועוד, ישנם גם מצבים מעוררי סבל שמגיע בעיקר בצורת סיוטים חיים ונושמים, מוחשיים ביותר שהושוו לטריפ רע של סם פסיכודלי. יש לזכור שההכרה בכך שאדם בתוך חלום אינה מנבאת באופן מוחלט את השליטה של האדם בחלום (למרות שהיא מעלה את הסבירות לכך) ולעיתים הרצון המודע לשלוט בחלום מובס על ידי "רצונו" של התת מודע לבטא את עצמו.
דוגמא טובה לכך היא תופעת "ההתעוררות בסדרות", שכבר ציינתי שחוויתי בעצמי (ושמסתבר שרבים מהחולמים הצלולים חוו), בה החלק המודע של החולם מנסה להתעורר אך הדחפים הלא מודעים שמנסים למצוא ביטוי בחלום נשארים בעינם. נוצר מתח, והפתרון הוא מעיין טריק שנועד לפשר בין שני החלקים, התעוררות מדומה. כלומר, המוח של האדם "עובד עליו".
חשוב לציין בנושא זה שהפחד של החולם מ"סיוט צלול" הוא בבחינת נבואה שמגשימה את עצמה. ככל שאדם מפחד ומתוח יותר מאפשרות זאת, האפשרות שהיא אכן תתרחש עולה. לא נתקלתי בהסברים מפורשים במחקר לכך, אבל ההשערה הפרטית שלי היא שהמתח שנוצר בנפשו של החולם כה עז, שהוא מבקש להשתחרר ממנו (באופן בלתי מודע), בדיוק על ידי חלימת הסיוט אשר יוצר את המתח הזה. כלומר, שמבחינת התת מודע, הסיוט הוא פתרון למתח שנוצר בציפייה אליו. אנו רואים שאין צורך בדחפים תת מודעים אותנטיים שמבקשים לבוא לידי ביטוי בחלום, כדי ליצור חלום לא רצוי למודע, אלא מספיקה חרדה מסיוט צלול פוטנציאלי כדי לזמן ולהביא בדיוק את אותו הסיוט.
 
 
ישנה גם טכניקה לחלימה צלולה, אשר נועדה להכניס את אדם ישירות לחלום צלול מערות מלאה. כלומר (ובניגוד לטכניקות שצוינו לעיל), בטכניקה זו האדם לא עובר שלב של חלום רגיל, לא צלול, שבו הוא לא מודע להיותו בחלום. הוא פשוט עובר מערות מוחלטת בה הוא מצפה לחלום, לשינה בה הוא לא מאבד את המודעות לכך שהיה ער וכעת הוא ישן וחולם.
טכניקה מיוחדת זאת, המכונה WAKE INDUCED LUCID DREAMׁ(או בקיצור WILD ) , יותר כרוכה בסיכון לחוות סיוט צלול. הסיבה לשכיחות המוגברת היא שבמהלכה, החולם נכנס למעיין מצב מיוחד בו הוא שומר על מודעות ועל חושיו ערניים לסביבה, אך גורם למוחו להפעיל תהליכי חלימה ושינה. על ידי כך נוצר מצב ביניים, שמקדים את החלום הצלול, בו הגוף נכנס למצב המקדים שינה. החולם מצפה להזיות המפחידות שידועות לחולם כאופייניות למצב מודעות זה. כאמור הפחד הזה הוא בדיוק מה שמגביר את הסבירות בשיעור דרמטי. בעוד שבחלום צלול אחר, האדם מודע להיותו חולם, הוא פחות מודע לסיכון שהמצב יהפוך לסיוט צלול- עובדה זו כאילו מודחקת\נשכחת בשינה עמוקה ולכן רמות המתח נמוכות יותר והסיכוי שהחלום יהפוך לסיוט יותר נמוך. לעומת זאת, כאמור לעיל, במצב הwild   המקדים את השינה (נקרא מצב היפנוגוגי), החולם זוכר היטב את הסכנות של המצב הזה ובדרך כלל מצוי בהן היטב כפי שהוא מצוי בטכניקה עצמה. אני חייב לציין שיש גם עוד סיבה טבעית ומעוררת חרדה האופיינית לשלב ההיפנוגוגי והוא "שיתוק השינה" )SLEEP PARALYSIS). שיתוק שינה הוא תהליך פיזיולוגי שכולנו חווים במהלך השינה העמוקה שלנו, בו המוח גורם, פשוטו כמשמעו, לשיתוק שרירי הגוף, כך שהאדם הישן לא יכול להזיז את שרירי גופו. זה לגמרי בלתי מזיק והמטרה היא שבשלב שנת החלום שלנו, גופנו לא "יבצע" את הפעולות שאנו חולמים שאנו מבצעים בעולם האמיתי וכך נמנעת פגיעה פיסית בנו. הבעיה מתחילה כאשר, דרך שיטת WILD, אנו נכנסים למצב ההיפנוגוגי, שומרים על המודעות ועל חושינו "ערים" ותוך כדי כך שוקעים למצב שבו הגוף יוזם תהליכי שינה כולל שיתוק שינה. התוצאה היא, שהאדם מודע לפתע שהוא משותק ולא יכול להזיז את גופו והמצב באופן טבעי מעורר בו מתח וחרדה. כאמור, רגשות הפחד והחרדה מגבירים את הסיכוי להזיות מפחידות, שכן עכשיו האפשרות להזיות חיות ומוחשיות ביותר קיימת וכנראה רגש הפחד מפעיל את התת מודע ליצור הזיות מהדברים אשר אנו מפחדים מהם ביותר. 
ולסיכום הרעיון הזה, שיטת WILD  יוצרת שלב ביניים המקדים את שנת החלום, אשר כולל שיתוק שינה ובד"כ ציפייה להזיות שמעוררים ברוב המקרים חרדה. כנראה שעל בסיס חרדה זו התת מודע מייצר הזיות מהדברים המפחידים אותנו ביותר, דבר שעלול להתפתח במקרה קיצוני ל"סיוט צלול". לכן בד"כ מורים לאנשים המשתמשים בWILD, לא לפקוח עיניים בהיפנוגוגיה ופשוט להמתין שההזיות יחדלו ושהחלום הצלול יתחיל, אחרת הם יתפתחו לסיוט צלול קיצוני.
 
לסיכום, תחום זה של חלימה צלולה הוא מרתק והמחקר המדעי בו הוא יחסית צעיר. נראה כאילו דרך החלימה הצלולה, אנו יכולים ללמוד גם הרבה על פסיכולוגיית האדם והדרך בה אנו חושבים, מרגישים ומעבדים את הסביבה שלנו. אנקדוטות שונות פותחות צוהר לעולמות חדשים של תובנות.
מעניין לציין, למשל, שישנן רמות שונות של חלימה צלולה, ולא מספיק לרצות לדוגמא לעוף בחלום צלול כדי להתחיל לרחף. חשוב לדעת לדמיין את הריחוף לפני שהאדם יוכל לרחף בחלומו. בכלל ככל שהאדם יכול לדמיין סנסורית את החוויה, כנראה שסיכוייו לחלום אותה יותר גדולים.
כמו"כ מעניין שהסיוט הצלול הוא אינדיוודואלי ולדוגמא הסובלים מפוביות יהזו בדיוק את מקור הפוביה שלהם, אבל הרבה ארכיטיפיים זהים הופיעו בסיוטים צלולים שונים על ידי חולמים נבדלים. והדבר מתחבר למושג "התת מודע הקולקטיבי" של יונג.
ולבסוף, אנקדוטה מעניינת אחרונה היא הדרך בה הוכיחו מדעית את קיומו של החלום הצלול. מדענים הורו לנסיין (לפני שנרדם) להניע את גלגלי העיניים שלו  בדפוסים ספציפיים בכיוונים ספציפיים בתוך החלום ואחר כך בדקו את גלגלי עיניו של גופו הישן ומצאו שהתנועות תואמות את ההוראות שנתנו מראש! (שרירי גלגלי העיניים הם היחידים הנותרים פעילים בעת שיתוק שינה). אנו רואים אם כן שאנו יכולים להורות למישהו בזמן שהוא ער לבצע משהו בעת שהוא חולם, לגרום לו באופן מכוון לידיעה שהוא חולם בעת חלום ושיזכור לבצע את הפעולה בתוך החלום שהורתה לו מראש!
 
*הבהרה: הכתבה לעיל מושתתת על בסיס עובדתי, אבל כוללת בנוסף לעובדות מוכחות מדעית גם תיאוריות של הכותב ובנוסף חומר שמוכר כתיאוריות ידועות אבל לא מוכח באופן מדעי. השתדלתי להציג כל מידע בהקשר נכון. כאשר אני עוסק בתת מודע, הדברים מוצגים כעובדות אך הם למעשה פשוט מבוססים על קונצפטים מקובלים ביותר של הפסיכואנליזה. למיטב ידיעתי מעולם לא הוכח קיומו של התת מודע באופן מדעי, אבל מבחינתי קיומו הוא עובדתי ולכן הצגתי זאת כך. כאשר אני מדבר על פתרון המתח בין התת מודע למודע בחלום, באמצעות "התעוררות סדרתית", מדובר ברעיון שלי בלבד וייתכן שהוא שגוי.
"...וכנראה רגש הפחד מפעיל את התת מודע ליצור הזיות מהדברים אשר אנו מפחדים מהם ביותר."- לא מדובר ברעיון שלי, ונתקלתי בו בטקסט בכתובת: http://9gag.com/gag/3518256
יש לקרוא בזהירות ולשים לב להקשר שבהם הדברים אמורים, הכותב לא לוקח כל אחריות לגבי אי דיוק בהצגת הדברים או אי הבנה של ההקשר על ידי הקורא.
מאמר זה טרם דורגמרתקמענייןנחמדסבירגרוע


מה דעתך על מתחת לפני השטח- חלומות צלולים. ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה

ידוע כמתחת לפני השטח, חלומות צלולים, מתחת לפני השטח- חלומות צלולים, מאמר מאת עומרי הרמן, מתחת לפני השטח- חלומות צלולים\עומרי הרמן, חלימה צלולה, חלום צלול