אתחיל בהפתעה קטנה, השאלה שלך נכונה רק בחלקה. התופעה של ירידה בטמפרטורה עם עליה בגובה נכונה בשכבה הנמוכה של האטמוספרה (עד גובה של 16 ק"מ בערך). בשכבה הבאה קורה דווקא דבר הפוך! הטמפרטורה עולה ככל שעולים בגובה.
בשכבה התחתונה של האטמוספרה (טרופוספרה- Troposphere) כל עליה של מאה מטר תגרום לירידה של כ 0.6 מעלה (צלסיוס).
שכבות האטמוספרה, התמונה לקוחה מויקיפדיה.
יש שתי סיבות עיקריות לירידה בטמפרטורה עם עליה בגובה:
(1). בגובה נמוך (למשל גובה פני הים) עמודת האוויר מעל ראשינו גורמת לדחיסת האוויר (גז) ולכן הצפיפות גבוהה יותר ליחידת נפח לעומת נפח זהה בגובה 8000 מטר (אוורסט), שם עמודת האוויר קטנה יותר ולכן האוויר פחות דחוס. אחת התוצאות הישירות לירידה בצפיפות היא הקושי לספק די חמצן.
מכיוון שחום הוא ביטוי של התנגשות אטומים אלו באלו ברור כי באזור בו צפיפות האוויר נמוכה יותר הטמפרטורה תהייה נמוכה יותר.
הר האוורסט, התמונה לקוחה מויקיפדיה.
(2). אטמוספרת כדור הארץ חבה את חומה בעיקר לפני כדור הארץ. קרני השמש מחממים את פני כדור הארץ והם בתורם מקרינים קרינה אינפרא אדומה (קרינת חום). מכיוון שחימום האטמוספרה "מגיע" מלמטה, ברור ששם הטמפרטורה תהייה הגבוהה ביותר.
מאת: דר' מאיר ברק המחלקה לביולוגיה מבנית מכון ויצמן למדע