בעשור האחרון כולנו העברנו את החיים שלנו לתוך המחשב. תקשורת עם החברים ב FACEBOOK, ציוצי מצב הרוח עברו ל TWITTER, שיחות ב SKYPE, עדכוני תנועה ב WAZE, אלבומי התמונות מאוחסנים במחשב, כל המוזיקה שלנו עברה מהדיסקים לקבצי MP3, עבודות לאוניברסיטה נשמרות כקבצי WORD במחשב.
אם המחשב שלנו יפסיק לעבוד אז הקשר שלנו לעולם מתנתק וה"חיים" שלנו בסכנה קיומית. נו טוב, אולי קצת הגזמתי, עדיין אפשר להתחבר לפייסבוק דרך הטלפון ולהתעדכן בטיול האחרון ללונדון של החבר'ה, נצייץ לכולם שאנחנו מבואסים שהמחשב "מת" ונחזור להיות "קיימים". לכולנו יש איזה חבר או בן דוד של החברה ש"קצת" מבין במחשבים. לאחר התיעצות קטנה איתו(גם לחבר אין סבלנות לבעיות המחשב שלנו) ודאי נקבל ממנו המלצה לזרוק את "הגרוטאה" הישנה לפח ולקנות מחשב חדש. ניכנס לחנות מחשבים קרובה נעמיס מחשב חדש והחיים חוזרים לקדמותם.... האמנם ?
בואו נבחן כמה תסריטים:
אז כמו שהבנתם כל החיים שלכם היו בתוך המחשב שנפח את נשמתו הדיגיטאלית לבוראו.
אז מה עושים ?
או טוב ששאלתם. קוראים לזה גיבוי !
לפי הגדרת ה וויקיפדיה - בטכנולוגיית המידע, גיבוי מתייחס לעשיית עותקים ("גיבויים") של נתונים, כך שאלו יכולים לשמש לשחזור המידע המקורי לאחר אירוע (פיזי או לוגי) הגורם לאובדן הנתונים המקוריים מאמצעי לאחסון נתונים בו הם הוחזקו. גיבויים אלו משמשים בעיקר לשתי מטרות: הראשונה היא לשחזר מידע בעקבות אסון ("התאוששות מאסון") והשנייה היא לשחזר מידע שנמחק או הושחת. לרוב הגיבויים הינם קו ההגנה האחרון כנגד איבוד נתונים.
במילים פשוטות יותר – גיבוי הוא: שמירת עותק של חומר דיגיטאלי למקרה שהחומר המקורי נהרס/נעלם וכו'.
קצת סטאטיסטיקה משנת 2010 בנושא הגיבוים:
בשנת 2010 כ 50% מהמשתמשים איבדו קבצי נתונים (תמונות,מסמכים...) !!!
בסקר השתתפו 6,149 משתתפים מ 128 מדינות. ניתן לקרא את תוצאות הסקר המלאות כאן.
לפי סקר נוסף הנתונים די זהים:
94% מהמשתמשים בסיכון לאבד נתונים.
35% מהמשתמשים לעולם לא גיבו את המחשב
51% מהמשתמשים גיבו פעם בשנה או פחות.