מאז שהתחיל שיווק האייפד הראשון התחלנו לראות שמשהו לא מתנהל בסדר, אנחנו לא מצליחים לשבת רגע בשקט או להינות עם המשפחה שלנו,
מאותה תקופה זו עברה לנו מחשה בראש שאם אי פעם אלך ללימודים אקמאיים, לא אדפיס יותר דפים,
האם הכל יהיה ממוחשב?
אומרים שהזמינות שלנו דרך הסמארטפון טימטמה אותנו לגמרי,
שטימטמה לנו את חיי המשפחה וחיי התרבות.
האת היכולת לשבת בשקט ללא התראות שקופצות כל רגע מכל מיני אתרים.
כמה פעמים ביום אתם מדברים עם אנשים ופתאום באיזשהו שלב מרימים את הטלפון ושוקעים בתוכו לכמה שניות? כמה פעמים עשו לכם את זה? כמה פעמים זה קרה לכם בראיון עבודה? כמה פעמים זה קרה לכם עם חברים, ההיעלמות הזו? מכירים את הסרטון המצחיק על זוג שמקיים יחסי מין ומעדכן בטוויטר תוך כדי?! בדיעבד זה לא טוויטר עצמו שממכר את האנשים אליו, זה הנוטיפיקציות מהטלפון שגורמות לנו לחזור אליו שוב ושוב. אותו דבר עם פייסבוק. זה לא האנשים, הרי האנשים משעממים, אתם משעממים, אנחנו משעממים. אלה הנוטיפיקציות שגורמות לנו את תחושת ה”אֶה!” הקטנה הזו, אם זה אדם חדש, הודעה או תגובה.
מכירים את החושה ששוכחים את הסלולרי\לפטופ\מחשב- הרגשה מטריפה שמגיעה עד כדי דיכאון.

אבל בעצם הבעיה היא לא בפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים.
אלא באנשים שמכניסים לנו דעות נגד פיתוח הטכנולוגייה.