שלום לכם אנשים טובים, מקוווה שתהנו.  

מתי טוב לנו?
מתי אנו מאושרים?
מה זה עוזר לעולם שאני מאושר?
      
חברים יקרים, הנה זה בא: 

טוב זה דבר חי. אין טוב מת. 
דבר חי הוא כל הזמן בתנועה, קיפאון זה מוות.
עצם התנועה היא החשובה.
הפוקוס על יכולת ההנעה שלנו את עצמינו הוא מרכיב משמעותי בתדר של החיים. 

 'על שלשה דברים העולם עומד על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים,
על דבר אחד הוא זז, על כסף..' 
מה שתפס אותי בפתגם זו ההבנה שצריך עולם שזז..
לא משנה כרגע מה יזיז אותי אבל אבל אני צריך לזוז.

 אם יש לנו קצה חוט לנוע אליו, עלינו להסתער עליו. 
האנרגיה שנוצרת מהתנועה שלנו תאיר את דרכנו הלאה.
אל לנו להתעכב מחשש שאיננו מיומנים.
המיומנות נרכשת תוך כדי פעולה.
 
כל כח תחתון משפיע בכח שלמעלה ממנו. 
כשאנו מסבירים דבר חכמה לאדם שני ונאלצים לגייס את כישורי ההסברה שלנו כדי להביע בדיבור את המובן לנו,  ההבנה שלנו בעניין מתחדדת, ולעיתים הארות חדשות מבזיקות במחשבתנו.
הנה המסקנה: כח הדיבור התחתון השפיע בשכל שלמעלה ממנו.

זה טבוע בבריאה.
  
אדם חכם אמר פעם 'אל תשאלו את עצמכם למה העולם זקוק, 
שאלו את עצמכם מה ממריץ אתכם, ואז קומו ועשו את הדבר. 
מפני שהעולם זקוק לאנשים נמרצים'.
  
 מה לתנועה ולאושר?

 האושר הוא המנוע האידיאלי!
 
 כשאנו מאושרים הרצון להיטיב גובר. 
כשאנו מאושרים אנו נוטים יותר לעזור לזולת.
כשעוזרים לזולת האושר האישי גובר.
זהו מעגל ההנעה האינסופי האידיאלי.

 אושר אמיתי הוא אושר פעיל.

 כשטוב לנו בלב אנחנו משוחררים יותר נדיבים יותר
 אוהבים יותר משפיעים יותר ויעילים יותר.

זה לא בונוס, זה החיים שלנו.

הסתערות מאושרת!