"דיי תעצור" , היא פתאום צועקת .
אני מתחיל לחשוב מה עשיתי , ועוצר. "מה קרה?" "דיי אל תמשיך!". אני יוצא מתוכה והיא מתקפלת על המיטה . אני מושיט לה את היד והיא לא מגיבה לי. "אושר? אושר ? תעני לי "
אני לא מבין למה היא קופאת ? מה קרה לה? מה עובר לה במוח? אני מלטף את הרגל שלה והיא מעיפה לי את היד . טוב , אני לא מבין מה זה הקטע הזה אבל לא מקובל עליי! שתענה לי , שאני אבין מה קרה לה? למה היא צועקת ? עשיתי משהו לא טוב? היא יכולה להגיד, מה זה ההתנהגות הזאת?
תכף היא מכסה את אוזניה כאילו יש רעש המון מסביב ואני מאבד את הסבלנות שלי , אם היא רוצה לדבר שתתנהג כמו ילדה גדולה . "אני פה אם תרצי לדבר" התיישבתי על המיטה וחיכיתי לה. אני מביט בה ורואה שהיא שורטת את עצמה בצוואר , זה הזכיר לי את אחותי.
 איה קראו לה. לפני שאיה התאבדה היא הייתה כועסת ושורטת את עצמה ,אף פעם לא הבנתי למה. היא הייתה הולכת תמיד עם חולצות ארוכות גם בחורף כדי שאף אחד לא ישאל או ידע משהו על זה.   ואמא הייתה נבהלת ובוכה מחזיקה לה את הידיים כדי שלא תחרוט סימנים על הידיים היא לא הסכימה שיגעו בה או יחבקו אותה אבל אמא שלי הצליחה להתקרב אליה.
יום אחד כבר היה מאוחר מידי. חזרתי מבית הספר , נכנסתי בדלת וקראתי לאיה , איה לא ענתה לי . איה תמיד מוזגת לי לאכול כשאני מגיע  , איפה היא ?
אני הולך לכיוון החדר שלה פותח את הדלת ונעצר . איה הייתה תלויה במרכז החדר, היא לא הצליחה לעצור את הכאב שלה, היא לא יכלה יותר ובחרה לעצור את זה בדרך שלה . אם רק היא הייתה פה .
אני מביט בה קפואה ומפוחדת כאילו מישהו עומד לפגוע בה , מסתכל בעיניים החרדות שלה ואומר לה "הכל בסדר, אני פה אני אשמור עלייך" לאט היא נותנת לי לחבק אותה , לאט היא מפסיקה לרעוד , הלב שלה חוזר לפעום בקצב רגיל. היא מרפה אגרופים ומחבקת אותי בחזרה
ואני לוחש לה " אף אחד לא יפגע בך