הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
אמרו_כן_לאכילה_רגשית!

אמרו כן לאכילה רגשית!


די עם השליליות, זה מה שתוקע אתכם במקום.
כבר שנים על גבי שנים שאנחנו לא אוכלים רק כדי לשרוד, אלא כיום אוכל נחשב גם לבילוי, לתעסוקה ובעיקר- לנחמה. כל מי שאי פעם עשה דיאטה או ניסה להתמיד באורח חיים בריא, נתקל במושג אכילה רגשית. מהי אכילה רגשית? בגדול, הכוונה היא לכך שהאוכל בא להוות תחליף למשהו אחר. אנשים רבים העידו כי אוכל סיפק להם נחמה בכך שהוא תמיד היה שם בשבילם או בכך שהוא מילא עבורם בור נפשי שאדם אחר או חוויה טראומטית השאירה. בצורה הזאת האוכל נקשר אלינו ברמה פסיכולוגית ומשפיע על תחושותינו, מחשבותנו ודעותנו על עצמנו. רבים חווים בולמוסי אכילה ברגעי משבר או אפילו ברגעים שלכאורה נראים שגרתיים ותמימים. כל טריגר קטן עלול להפעיל את האכילה הרגשית ולגרום לנו לזלול בלי הפסקה. כמובן שאחרי הבולמוס מגיע הרגע שבו אנחנו מבינים מה עשינו ואז כועסים על עצמנו. למרות ההתפכחות, אנחנו חוזרים לסורנו שבוע, יום או אפילו כמה שעות לאחר אותו בולמוס. זהו מעגל שקשה לשבור ואחת הסיבות לכך נעוצה בכעס העצמי.

בעת בולמוס אכילה הנפש נמצאת במצב עדין שבו היא מחפשת מזור לכאביה. לאחר מכן מגיע הכעס העצמי שמביא איתו מצב רוח ירוד ובעיקר- אשמה. כפי שחסך נפשי מקושר לאוכל ברמה פסיכולוגית, כך גם האשמה שמביאה איתה ערך עצמי ירוד. רבים אולי יטעו לחשוב שהגיוני שלאחר מעשה שכזה יגיעו מחשבות שליליות, שכן על כל מעשה רע מגיע עונש, אך למעשה זה מה שמשאיר אותנו ברוטינה של אכילה רגשית מופרזת. הרגשות השליליים על עצמנו והאשמה הנוראית תורמים בסופו של דבר לבורות נפשיים ולחיפוש אחר נחמה. הגוף הוא מכונה, אי אפשר לעשות לו דווקא ולכעוס עליו לאחר שהוא משתוקק לאוכל. הוא לא יכול להבין וללמוד מ"טעויות" שכאלה. מטרת הגוף היא לשרוד ולהמשיך להתקיים ולכן ניסיון ללמד אותו שאוכל הוא דבר רע מועד לכשלון חרוץ.

על מנת לטפל בבעיה יש לטפל בנפש ובשביל זה צריך סבלנות והקשבה. עלינו להקשיב לנפש, מה היא רוצה, מה היא מחפשת. כעס ואשמה רק יזיקו משום שאנחנו לא מנסים ללמד את עצמנו לקח, אנחנו מנסים להבין את עצמנו. זה חשוב, להבין ולא ללמד. הדרך היא ארוכה ומפותלת וחייבת להיעשות בצורה חיובית! כעס וערך עצמי ירוד רק יוסיפו לחפור בורות שימולאו באוכל. 

קבלה עצמית היא הצעד הראשון להחלמה. אל תכעסו על עצמכם לאחר אכילה מופרזת, אמרו "אכלתי, נהנתי, היה לי טעים ועכשיו ממשיכים הלאה". אשמה היא כמו עוגן כבד שתוקע אתכם בקרקעית הים. נסו לזרום עם המים, תנו להם לקחת אתכם למסע. בסופו של דבר תגיעו ליבשה המיוחלת ותחזרו הביתה. 


מה דעתך על אמרו כן לאכילה רגשית! ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה

ידוע כאכילה רגשית,דיאטה,אוכל,בריאות