נשמה, בניגוד לאדם אנושי רוצה להתנסות גם בדברים שנשפטים באנושי כ"רעים" כמו: קנאה, רכלנות, שנאה, כאב וכו'... ולכן, על מנת ללמוד כמה שיותר מבחינת רמת הנשמה הומצאו סילופים אלו.

דוגמת הסילוף אהבה: אהבה היא חיבור בין שתי נשמות או יותר. מכאן שאהבה היא אחת מאבני הבניין של כלל הבריאה. ניתן לאפיין את האהבה כזו הכוללת תחומים של אהבה קוסמית ואהבה אנושית. אהבה קוסמית היא אהבה שכוללת: ישירות, שקיפות, שמחה, אותנטיות וחופש. זו אהבה חסרת תנאים וחסרת גבולות. היא יכולה להתרחש בין כל נשמה לכל נשמה אחרת. אהבה קוסמית היא חסרת קטלוגים והבחנות בין הנשמות. כל אחת אוהבת את האחרת הודות לעצמה ובזכות מי שהיא. לעומת זאת, אהבה אנושית היא אהבה עם תנאים. היא אהבה בעלת נורמות, תנאים, שיפוט וקטלוג. ישנם מחסומים רבים שצריך לעבור כדי להיות בתוך אהבה אנושית. לכן, היא לרוב גורמת לאדם להיות חסר שליטה וכולם זקוקים לה כדי להרגיש שייכים.

אהבה אנושית היא סילוף של אהבה קוסמית מפני שבמקור כולם אוהבים את כולם. אך האהבה האנושית אינה מקוטלגת במאמר זה כרעה או לא נחוצה. האהבה האנושית נחוצה מאין כמותה. היא מספקת לאדם צוהר נוסף לשייכות ולייחודיות רק לו. בעזרת דוגמה זו נוכל להדגיש ולהסתכל בכובד ראש על יתרונות הסילופים.
תארו לעצמכם שהייתה בעולם ארץ רק אהבה קוסמית. האם היינו מתחברים לעומק? ורואים את הפרטים באופן יחידני? כיצד היינו מבדילים ברמת הקרבה של האחד לאחר? ומהי המשמעות הכללית שהיינו נותנים לעצמנו כחברה? בעזרת מה היינו מקטלגים את האהבה? ומה בנוגע לאהבות קטנות שנמצאות בתוך אהבה אנושית: אהבה של מוח, של גוף? כל האהבות הללו ותופעות הלוואי שלהן הולכות לאיבוד בתוך הסילוף. מאמר זה בא להדגיש את היות הסילוף חשוב בדיוק כמו האמת.

ואיך נבחין בין סילוף לבין אמת? בעזרת השאלות הבאות:
1. למה אני עושה את מה שאני עושה?
2. האם מה שאני עושה נותן לי תחושה נעימה?
לסיום, כל דבר שאנחנו עושים מתוך נורמות או מתוך שיפוט הוא סילוף ויש לו תפקיד חשוב ועוצמתי ביותר לשהות שלנו כאן במרחב ארץ. לכן, על כל אחד מאיתנו להתחבר לחזון הנשמתי שלנו ולמגר את המקומות שבהם אנו פועלים מתוך נורמות.