חינוך ילדים הוא מקצוע לכל דבר, שהקושי בו הוא עצום ללא כל ספק. אך יש חינוך שהוא בהרבה יותר קשה, והוא חינוך בני נוער. שאלת השאלות היום היא, כיצד יתכן שרבים מבני הנוער נופלים מדרך הטוב היישר אל תוך הביבים שנמצאים בחוץ ומרכיבים את הדרך הרעה? כיצד יתכן שמוסדות החינוך מאבדים בין הידיים המוני נערים שנפלטים מתוך המסגרות שלהם החוצה? והשאלה העיקרית היא למי יש להפנות אצבע מאשימה?
 
התשובה כואבת מאד, והיא שכל הבעיות הללו נובעות דווקא מהתדרדרות המחנכים ולא רק מבני הנוער עצמו. הנוער לא בעייתי!! הגורם המחנך, הוא הבעייתי!!!!
 
מסקנה זו הסקתי כאשר ראיתי הרבה סיפורים של בני נוער שכאשר הם נתפסו על שטויות שהם עשו הם הושעו מידית ממקום לימודיהם. אמנם, אם מדובר במעשים חמורים, הרי שלכל הדעות זה יהיה מוצדק להשעות את הנער ממסגרתו.
 
אך לדעתי זה לא כך ! כשילד/נער עושה טעות בחייו, אם נחנך אותו ונעמיד אותו במקום, הרי שאם נשעה אותו הוא יעשה את מעלליו במקום אחר! אלא מה... מערכת החינוך עצלה וכושלת"!! מחנכים רבים מתעצלים לחנך את מי שתחתם. ואידך זיל גמור (ואת ההמשך תמשיכו לבד)