פיזיקאים שעסקו באסטרונומיה משחר ההסטוריה.

אריסטו 384-322 לפני הספירה

אריסטו קבע , כי כוכבי הלכת  טבועים בגלגלים, שמרכזם המשותף כדור-הארץ. הגלגלים מקיפים אותו ונעים בקצב קבוע ולא משתנה.

אריסטרכוס 260  לפני הספירה
קבע כי השמש במרכז ושאר הכוכבים  סובבים אותה.

תלמי 85-165 לספירה
תצפיותיו לא תאמו את זו של אריסטו. למי הסביר את תופעת הלקוי של כוכבי הלכת.

ניקולאוס קופרניקוס  1473-1543
קבע כי השמש במרכז וסביבה הכוכבים: חמנ, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי. וכן שהירח  מקיף את כדור-הארץ.

יואהנס קפלר 1630-1571
קבע כי הכוכבים נעים במסלולים אליפטיים ולא מעגליים.

גלילאו גלילי 1564-1642
כתב על שווי המשקל, התנועה והתאוצה מטה ומרכז הכבידה.
כמו כן גילה כי פני הירח אינם חלקים.
נדון למאסר ללא הגבלת זמן משום התנגדות הכנסיה למחקריו. ידוע  באמרתו על מסלול השמש  וכדור הארץ ,ובכל זאת נוע תנוע".

איזיק ניוטון 1643-1727
פיזיקאי ומתמתיקאי , הציג את המודל המתמטי לתנועת העצמים ביקום. עסק באופטיקה ומכניקת הכבידה.

ז'אן בטיסט ג'וזף דלמבר 1749-1822
צרפתי, אבי השיטה המטרית למשידת כדור- הארץ , יצא 1810 .

פייר פרנסואה משען 1744-1804
אסטרונום  צרפתי אשר גילה בתצפיותיו 11 כוכבי שביט.

פייר סימון  לפלס 1749-1827
זיקאי ומתמטיקאי . כתב את "השיטה של העולם" השגות על תורתו של איזיק ניוטון.

אדריאן מרי לז'נדר 1752-1823
מתמתטיקאי ומיסד תורת הסטטיסטיקה.


"כל הזכויות שמורות לאילנה בר-שלום"