בגידה..עד היום חשבתי שכמו כל המילים היא רק מילה,
מסתבר שכל המילים הם רק מילים עד שהן הופכות למסוכנות,
לחדות,לפוגעות,צורמות, פורטות וצובטות כל חלק בגוף,
צביטות של זריקת אינסולין או סם רגשות משכר מאין כמותו,
הבגידה גרמה לי לכאבי גב ראש וריאות בו זמנית..
אף פעם לא ירו בי אבל זה הרגיש לי כמו קליע של רובה ציידים
ששוב יירט את ציפור הנפש שלי,
גם כשהיא מול הפרצוף,
גם כשהיא נלקחת בחשבון מראש..
אפילו אם ידוע שמתחת לשכבות של סדינים מלוכלכים ומסריחים היא נמצאת..
כשהיא מתגלה בפרצופה המכוער כמעט כמו גולגולת של הסיוט הכי גדול שלי..
היא קשה מנשוא..לא מגזימה בתאור אבל זה סוג של חרב עולמי..שקר שמתגלה הוא גם ככה דבר קשה..
אבל בגידה היא שילוב של שקר רע, מעילה באמון,ווידוי הריגה ללב..
הבגידה פורצת את כל חומות היושר וההגינות שגם ככה קיימות בספק ובדמיון רחוק ועמום..
הטעם שלה מזכיר קצת מיצי קיבה אחרי צום כיפור..והדמעות שבאות בעקבותיה גדולות וארוכות יותר מהרגילות..
אלו לא דמעות של כאב..אלא של אכזבה..שלא נדבר על המרירות והמחשבות שמחזירות אחורה ומדלגות להווה..ומשתלטות על מחשבות העתיד..
היא מגיעה לתמימים, לעיורים מבחירה,
לפרייאר המתחלף, למחפשי האהבה בצורה נואשת,
לאמיצי סרק, למעריצי כאב, למתמסרים בקלות, לאוהבים ללא גבולות,
לפחדנים, לשתקנים, לכאלה שעל הכל מבליגים,
לצועקי סוד בלחישה,למושכי צרות,
לחולי יחס, ולאלה שחושבים שהעולם מוצף במלאכים..
ומסתבר שאני מאלה שיודעים, שמרגישים..
שכל הסובבים מזהירים..מעירים
ובהתעלמות מוחלטת חיכיתי למכה הכואבת..