שלום אורח התחבר / הרשם
הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
ביקורת1

ביקורת אלבום: The XX - Coexist


ביקורת על אלבומם השני של ה-XX


ה-XX הם מההרכבים שמגזיני ובלוגי המוזיקה מאד אוהבים. כבר מהאלבום הראשון שלהם ליווה אותם הייפ משמעותי, שגבר לאחר זכייתם ב פרס המרקיורי (Mercury Prize) שלל תעשיית המוזיקה הבריטית ב-2010. אני חייב להודות שזו הפעם הראשונה שאני שומע אותם באלבום מלא ולכן, הנחת היסוד היא שהאלבום השני הוא בדרך כלל פחות מוצלח מהראשון, אך כיוון שאין לי פרמטר השוואתי נכנסתי להאזנה של Coexist בראש פתוח. ואיזו פתיחה מדהימה יש לאלבום הזה עם השיר היפהפה Angels , ששרה רומי מדלי קרופט (Romy Madley Croft) : "וכל יום, אני לומדת עלייך; את כל הדברים שאף אחד לא יכול ראות; והסוף מגיע מוקדם מדי, כמו לחלום על מלאכים ולעזוב בלעדיהם". העיבוד מינימליסטי וקרוב מאד לשיר טריפ-הופ מאמצע שנות התשעים של המאה הקודמת וזה בהחלט מעדן נפלא לאוזן. Chained שמגיע אחריו כבר משלב בין קולותיהם של קרופט ושל אוליבר סים (Oliver Sim) , שגם מביא את הבאס שלו לידי ביטוי במהלך השיר הזה. והם מייצרים שיר נפלא על המרחק הדק שבין לאחוז חזק מדי במערכת היחסים לבין להרפות את האחיזה עד למקום שכבר מאבדים כל שליטה על המערכת הזו. איזה שיר ועיבוד נפלאים!

Fiction מתקשה לעמוד בסטנדרטים של השירים הקודמים וזה די מובן, הפעם סים מנסה להחזיק את השיר לבד, אבל זה נשמע פחות טוב ומוצלח מהשילוב בינו לבין קרופט. ואכן, הם חוזרים לשיר יחדיו בשיר הבא, Try , אבל המקצב כבר נשמע דומה מדי לשירים הקודמים והתמלאתי בחשש שהנה מדובר בעוד אלבום שיש בו שני שירים מצוינים ועוד כמה שצריכים להשלים את הפלייליסט.... Reunion אמנם לא שובר את המקצב שנבנה לאורך האלבום, אבל השילוב המשותף בין הזמרים מבטא בצורה טובה את שם הנושא של האלבום, לחיות יחד באותו מרחב וזמן והם אכן חולקים את המרחב החולמני-מוזיקלי שלהם, מבלי לשאוף לדומיננטיות של אחד הצדדים. Sunset מדבר על תחושת הניכור שלאחר פרידה, ועל המשחקים שמשחקים הפרודים, שלפתע לא מכירים אחד בשני לאחר כל החוויות המשותפות שצברו יחד. השיר הזה בעצם משלים את Chained שמדבר על פירוק הזוגיות, המרחב המשותף. 

Missing מנסה להתחקות אחר תחושת הגעגוע עם סאמפלים שמזכירים פעימות לב ושירה עוצמתית של סים, שמחליף תפקידים עם קרופט באחד הפזמונים, פשוט שיר יפהפה. אם שמתם לב, עד עכשיו לא היה אף שיר שנחשב לרצועה נחותה או לא נחוצה וזה כנראה מצביע על חוזקו של האלבום הזה, שניחן בהפקה מוקפדת של ג'יימי סמית' (Jamie Smith) , הידוע יותר כ ג'יימי XX , שעל שמו קרוי ההרכב. Tides מתחיל בשירת א-קפלה של הצמד שממשיך במקצב שכבר מתחיל להימרח לאורך האלבום וחבל כיUnfold נשמע כבר משעמם למרות המילים הנפלאות שלו. Swept Away כבר לא מחדש כלום ו- Our Song סוגר את מעגל הקיום ההדדי עם שיר שמשקף את כל מה שהאלבום מנסה להצביע עליו. בסך הכל מדובר באלבום אחיד ברובו, שקצת מתארך בסוף, אבל בהחלט אחד האלבומים היותר טובים ששמעתי בשנה האחרונה. 

לינקים למשמרת :

Angels המהפנט

Reunion ההרמוני

Chained עם הקצב המצויין 

ציון : 7/10 

המלצת קנייה : לקנות yes


מאמר זה טרם דורגמרתקמענייןנחמדסבירגרוע


מה דעתך על ביקורת אלבום: The XX - Coexist ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה