שלום אורח התחבר / הרשם
הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
בית

הר של כסף בשביל בית אחד


בית, נשמע דבר כל כך בסיסי.. כנראה שלא במדינה שלנו..
 
שלום לכם
בטח תגידו לעצמכם, אוי עוד מאמר של צעירה בכיינית...
אבל היי! תנו צ'אנס... בכל זאת זה המאמר הראשון שלי (בתקווה שלא האחרון...)
בכל מקרה, לפני שאני מתחילה לשפוך את מחשבותיי, דעותיי והרגשותיי נראה לי שמן הראוי שתדעו פחות או יותר מי אני ומאיפה אני מגיעה.
אז אני בת 25, סטודנטית באוניברסיטה הפתוחה, שנה שנייה, ללימודי תקשורת-סוציולוגיה (ועכשיו יקומו החכמים ויגידו שיקח לי 200 שנה לסיים את התואר, זה ישמע קיטשי אבל אני לא לחוצה על התואר הזה, אני לומדת אותו בשביל עצמי, כיאני אוהבת ללמוד וכי אני רוצה להנות מהתהליך ולא רק לחשוב נו מתי זה יגמר נו כמה נשאר לי), נשואה טרייה לבעל מקסים שמכירה מזה 6 שנים (טוב נו עוד חודש זה יהיה 6 שנים :-) ) מאזור המרכז.
שנינו עובדים במשרה מלאה, הוא הייטקיסט ואני עובדת בתחום האינטרנט, מרווחים סבבה אבל לא מספיק בשביל לקנות בית.
יש לנו חסכון בצד אבל עדיין לא מספיק לקניית בית.
אנחנו גרים בשכירות ומשלמים 3000 ש"ח על דירת 2 חדרים קטנטנה, כזו שארגז המצעים של המיטה הוא המחסן שלנו..
אז נכון, ברוך השם לא חסר לנו כלום, או לפחות בנתיים, כי מי יודע מה יהיה במדינה הזו בעוד כמה שנים.
כמו כל זוג צעיר, גם אנחנו רוצים את הפינה הקטנה שלנו, את הבית שלנו, את ההרגשה הבטוחה, את הידיעה שאף אחד לא יכול לקום ביום בהיר ולהוציא אותנו מהדירה (או במקרה הטוב לתת התראה של כמה חודשים).
אזרנו אומץ, הלכנו לבנקים שונים לברר לגבי משכנתאות, ואז נפלנו למציאות המרירה, הבנו פתאום על מה כל הרעש, על מה המהומות, בזמנה של דפני ליף וההפגנות לומר לכם את האמת, לא באמת היינו מודעים לבעייתיות שבנושא קניית בית.
חיינו בבועה, כל אחד אצל ההורים, למי היה אכפת?
כנראה רק שזה נוגע לנו (לצערי) אנחנו מבינים עד כמה המצב גרוע.
אנחנו מבינים שזה הולך להיות קשה, קשה לקנות בית, קשה להיות אדון לעצמך, קשה לקבל את העובדה שאם נקנה בית נהיה חייבים כסף לבנק במהלך רוב חיינו. ועל מה? על בית? דבר כל כך בסיסי.
איך הגענו למצב הזה, טייקונים, בנקים, שלטון... אני לא רוצה להכנס לזה.
אני רוצה לנסות להבין, אם עכשיו אנחנו מצליחים לחסוך סכום ממש קטן, איך נוכל לגדל ילדים?
אז ההורים אומרים "שילדים באים השמיים נפתחים..." האומנם? האם באמת תבוא הישועה כשיבואו הילדים?
כי אם כן אני עכשיו הולכת לעבוד על זה! סתם סתם... כבודם של ההורים המקסימים שלי במקומם מונח.
אני לא רוצה להכנס לסטטיסטיקה של האנשים שחיים במינוס מתמיד, פשוט לא רוצה, זה מפחיד אותי ממש!
אז מה עושים? עובדים בעוד עבודה? מתי? הבעל חוזר מהעבודה בסביבות 8 בערב, אני בסביבות 7 ויש את התחזוקה של הדירה: כביסות, בישולים, נקיונות אה ו... ללמוד!
איך אפשר לשלב עוד עבודה? והאם זה באמת יעזור?
אם אתם שואלים את עצמכם איפה ההורים בתמונה, אז ההורים מתכוונים לעזור, אבל עם כל זאת- עדיין זה לא מספיק לקניית בית, ואנחנו לא מבקשים יותר מדי, דירת 3 חדרים, יד שנייה - אפילו לא חדשה...
אז מחכים ל"הזדמנות" טובה ומקווים שנמצא בית.

אנחנו יודעים שאנחנו לא היחידים, זה מנחם אבל ממש טיפה
מקווים שהמצב ישתפר, שנוכל למצוא את הפינה שלנו ולהתחיל להקים משפחה..





מה דעתך על הר של כסף בשביל בית אחד ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה
מאת להביור ב 19/10/2013 10:34 ( הפרופיל שלי ) יוקר הדירות היה גם בצעירותי, לפני למעלה מארבעה עשורים. גם אני קטרתי, ועוד איך קטרתי ולא עזר לי. כמחצית ממשכורתי הלכה לשכר דירה קטנטונת שבקושי הצלחנו לרהט בריהוט בסיסי ביותר, ולא נותר לנו די לחסוך לרכישת דירה. בכל זאת,עם הזמן ובעזרת משכנתא, סיוע מההורים ככל יכולתם והרבה שעות נוספות רכשנו לנו ולשני ילדינו דירת שיכון קטנטונת הרחק ממקום עבודתי. בהדרגה השתפר מצבנו הכלכלי (על אף שבינתיים נולדו לנו עוד שתי בנות) ואתו השתפר מצב הדיור שלנו. לדעתי, שורש הבעיה נעוץ בכך שעם ישראל מעדיף לגור בדירה משלו, ולא בשכירות. הסיבה מובנת, כי שכר הדירה גבוה ביחס למשכורת וכמו כן קיים החשש שכעבור שנה בעל הבית יכתיב לנו תנאים שיכבידו עוד יותר על כיסינו. הפתרון הפשוט לכאורה הוא שהממשלה תנקוט בצעדים אפקטיביים לעידוד דיור בהשכרה בתנאים שווים לכל נפש, אבל אינני רואה סיכוי לכך בהרכב הממשלה הנוכחי. פתרון אחר, לא אהוד בדרך כלל, הוא לגור באזור פחות מבוקש ולהיות מוכנים לנסיעות ארוכות למקום העבודה וחזרה הביתה. אני מאחל הצלחה לך ולכל המשפחות הצעירות שמתקשות להגיע לדיור הוגן ובר השגה.תגובה לתגובהבתגובה ללהביור מאת justme ב 22/10/2013 17:04 ( הפרופיל שלי ) תודה תודה ..

ידוע כבית, משכנתא, כסף, תקווה, סטודנטים, מחאה,