את השמועות על הגעת גאנז אנ רוזס לארץ שמעתי פה ושם בכל מיני אתרים צהובים אבל עד שהם לא מגיעים לא האמנתי שהרגע הזה אכן יגיע. ביום שבו החלה מכירת הכרטיסים מיהרתי לרוץ ולקנות מהר מהר לפני שיגמר, רוצה להספיק לראות ולשמוע את אקסל.  תגובות החברה לא הראו התלהבות, גם אני כמו כל חבריי הגענו להופעה סקפטיים עם החשדות שההופעה תהיה גרועה, שאקסל לא כמו פעם, שזה לא ההרכב המקורי

מצחיק, גאנז החלו להופיע אי שם בשלהי 1985 כשאני עוד אפילו לא הייתי בבטן של אמא שלי ובתור מתבגרת נשמתי את השירים שלהם ושל הקולגות מטליקה ונירוונה, כולם כבר התפרקו ולא חידשו שום חומר נוסף ואני התענגתי עליהם, חולמת שאני חוזרת בזמן ומספיקה לראות אותם מופיעים לפני שהתפרקו. חלומות מסתבר יכולים להתגשם.

כנראה שזה מאוד באופנה היום לעשות קאמבקים, הרי צביקה פיק עושה זאת כל הזמן וגם בריטני ספירס מנסה ועדין איכשהו מצליח לה, אז מהקאמבק של אקסל חששתי, שמועות על הופעות גרועות, שהוא מקלל ומשמיץ, עולה מסומם להופעה, מאחר ויורד מהבמה באמצע ועוד ועוד בהחלט היו סיבות מנצחות שאולי לא כדאי לשלם 290 שקל לכרטיס?

יום ההופעה הגיע, בתור אמא לתינוקת ופעוטה מדובר בפרויקט לא קל לצאת רק עם בעלי מהבית וכדאי לאקסל רוז להעריך מאוד את ההשקעה הגדולה שעשיתי כדי להגיע להופעה מעבר למחיר המופקע ששלמתי על הכרטיס. בעלי, שידוע בקולו המשובח הזהה לזה של אקסל כוכב הרוק האגדי גם הוא התרגש כמוני לקראת ההופעה ועדין מחזיק בטראומה משנת 93 כשהיה בהופעה שלהם בארץ והתאכזב מהם קשות ולמרות הכל המשיך לאהוב אותם ולשיר אותם עד היום.
גאנז אנ רוזס מתנגנים בביתנו לא מעט, בזכות סולן הבית (בעלי) ועקב אהבתינו הגדולה ללהקה שאפילו שיר הכניסה שלנו לחופה ביום חתותנו היה November rain ולתוכים שהיו לנו פעם קראנו אקסל וסטפני.

ההופעה!! הזדמנות נהדרת להתלבש כמו פעם, אולסטאר וחגורה של "פריקים" לבושה בשחור ואפילו מרחתי עפרון שחור מתחת לעיניים, ממש כמו בימים של פעם. שמחתי לגלות שלא אני היחידה שחזרתי אחורה בזמן ועוד ועוד אנשים הגיעו "מחופשים" לשנות ה80-90 עם בנדנות, שרשראות, חולצות של הלהקה, הרבה גראס הורגש באוויר.

בחמש וחצי בערב בדיוק על הדקה עלו היהודים, בזמן כמובטח, מדויק מאוד, מדויק מידי? עוד לא נכנסנו אפילו לרחבה. לאחר בדיקה ביטחונית קפדנית שאפילו מיששו לי את התחת לוודא שאין לי שם סמים או דברים אחרים נכנסנו בפנים! לא ראיתי שם המון צוהל גם לא מיליוני אנשים מצטופפים, אלה "רק" היהודים, אורית פוצחת ב"סמי חופשי" ואני חושבת "פשוט זה לא נורמלי" המקום נראה שומם.
היה חבל לעמוד ולבזבז אנרגיה עד שאקסל וחבריו יגיחו לבמה והיה נעים לשבת בדשא לתת לנמלים לעקוץ אותנו בזמן שהיהודים נתנו את אחת ההופעות הכי טובות שלהם שאי פעם,  הורגש היטב כמה הם מתאמצים לתת הופעה טובה, בכל זאת לחמם את גאנז הגדולים ועוד בגני יהושוע... הביצוע הכי טוב ללא ספק היה "עידן האלהים" שגרם גם לי לצעוק את המילים ולפתע כל מילה נשמעה עם כל כך הרבה משמעות ומסר, הצליח להם.

את Ugly Kid Joe לצערי אני פחות מכירה מלבד שני שירים מוכרים שלהם, Cats In The Cradle  ו Everything About You למרבה ההפתעה החבר'ה היו אנרגטיים מאוד, השירים שלהם הם רוק מעולה סגנון שנות ה90 טהור ואיכותי, הצטערתי רק מלשמוע אותם בלי להכיר את יתר השירים, שמיעת כמה שירים לפני ההופעה כנראה לא הייתה מזיקה. בשונה מ"היהודים", כמות האנשים כבר עלתה ויותר ויותר אנשים נעמדו על הרגליים לקפוץ ולמחוא כפיים ביחד עם  וויטפילד קריין החתיך ההורס, יש לציין, מה שהפך את ההופעה לעוד יותר מהנה.

לקראת רבע לשמונה עם השקיעה התל אביבית היפה ואחוזי הלחות העולים הסבלנות של הקהל הלכה והתקצרה, כולנו רוצים לראות כבר את אקסל, לשמוע אותו שר ולא משנה כמה זה כנראה יהיה דפוק, קדימה גאנז!! שעה ארוכה של ציפיה וכאב רגליים קל, כי חבל לשבת, הרי עוד דקה הם כבר יעלו לבמה... ברבע לתשע בדיוק אקסל רוז וחבריו פרצו אל הבמה בפתיח עם שפע פירוטכניקה ואפקטים שגרמו לי להרבה דפיקות לב מואצות וגם לאמץ את העיניים היטב לחפש את אקסל על הבמה, אשר נראה שהוא אולי רק הזדקן בזמן הזה, בכל זאת, הבחור בן 50 אבל את הבגדים הוא שמר מ1987,השנה שבה אני נולדתי וג'ינס קרוע עם בנדנה אדומה קשורה במכנסיים עוד היה בשיא באופנה.את הכובע הוא כנראה לקח מסלאש,כאות מחאה על הסכסוך האינסופי בינהם.

אפקט ההפתעה על הפלייליסט היה מהנה במיוחד, החברה ביצעו את השירים הישנים והטובים אחד לאחד עם חידושים קטנים, אקסל פינק אותנו מידי פעם בכמה צרחות עוצרות נשימה להראות שהוא עדין יודע לעשות את זה ולא רק לשיר מהאף כדי לשמור על הקול. אהבתי את החישוב המדויק של ההופעה שבה כל דקה הייתה כנראה יקרה ואקסל וחבריו דאגו למלא את הזמן בכל טוב כך שלא נוריד את העיניים מהבמה לשנייה.

לאחר פריצתם של הרובים עם השושנים בשיר Chinese democracy  אקסל כמעט גרם לי להתעלף כשהשיר הבא היה Welcome to the jungle עם הפתיח המשוגע שאומר פשוט ומכל הלב שאקסל כאן כדי לגרום לנו ליהנות אחרי כל ההון שהוצאנו כדי לבוא לראות אותו. נהניתי מאוד מMr. Brownstone שכמו המילים של השיר, הם עלו באמת לקראת 9 :)

בחלק מהשירים אקסל כנראה מאוד רצה לשמור על הקול שלו כדי שיוכל לתת שואו רציני והשתמש בכמה אפקטים מסווים שהקהל חלילה לא ירגיש, ביניהם הוקרנו על המסכים קליפים של בחורות לבושות בלבוש מינימלי, זיקוקים, סולואים של חברי הלהקה שבהם אקסל אפשר לעצמו כל פעם כמה דקות מנוחה ולהחליף חולצה. בכלל, מה, גאנז לא שמעו על הלחות הישראלית המטורפת? סחטין עליהם ששמרו על תלבושות ההופעה המסורתית ועלו עם מעילי העור הכבדים והזיעו את נשמתם כדי שאנחנו נהנה מרוק אנ רול אמיתי חי נושם ובועט. על האפקטים סלחתי, גם על אחד הפלייבקים שהיו באחד השירים, כי אקסל הוא אקסל והוא אגדה מהלכת שיכול להרשות לעצמו, מספיק הוא עשה טובה לאלפי ישראלים שלא טעו והגשים לכולנו את חלום הילדות,
לשיר את Sweet child o mine u ולהרגיש לגמרי לגמרי בParadise city

שמעתי אותו ולא האמנתי, הקהל התרגש מאוד וקיבל את אקסל בזרועות חמות ושר איתו את כל השירים בקולי קולות, בהנאה מוחלטת, מתענגים על הנוסטלגיה כמה שהיה טוב פעם ומרגיש שזה רק השתפר.

גם This I love  מהאלבום האחרון הצליח לרגש אותי עד דמעות. אקסל התבגר, הוא אולי השמין מעט וגידל שפם ג'ינג'י מוזר אבל הוא שומר על עצמו, הוא קיפץ קצת על הבמה והראה שהוא עדין יודע לתת שואו ואולי אפילו איכותי יותר, שקול ומחושב יותר, בכל זאת, ההופעה של גאנז נמשכה שעתיים וחצי, לא קצת בכלל וסבאל'ה אקסל צריך לשמור על כוחותיו כעת כשכל שני וחמישי הוא עולה על הבמה במדינה אחרת.

נאחל לו הרבה הצלחה בהמשך מסע ההופעות המושקע הזה ונקווה שיחזור לביקור לעוד קצת נוסטלגיה ועוד חומר חדש וממכר.