בטור זה אנסה לעשות מעט סדר בתחום זה ולנסות להבין את עיקרו של הוויכוח. בטור זה אנסה להראות על מה הוויכוח והדיון בנוגע לגלובליזציה ובאיזה מימד הוא מתרחש. האם הדיון הוא במישור התיאורטי-אידיאולוגי, במישור הערכי או במישור העובדתי והפרקטי. האם הוויכוח מתקיים באותו המימד והאם הצדדים מדברים באותה השפה. הדרך להבנת הוויכוח תהיה דרך ניתוח ספרים ומאמרים פופולריים. אתחיל בספריהם של דיויד קריטון ותום פרידמן שהעמידו את עצמם במפורש בשני המחנות השונים. דרך השוואת הטקסטים וניתוחם אנסה להציג את גבולות הוויכוח והמימד בו הוא מתרחש. הוויכוח בנוגע לגלובליזציה מעמיד מחנות אשר מתנגדים בחריפות. ההתנגדות החריפה קשורה להשקפות העולם המנוגדות. כתוצאה ממחלוקת זאת הצדדים בוחרים להתמקד באספקטים שונים של המציאות המתאימים לתפיסתם ומציעים דרכי פעולה אשר תואמים את תפיסותיהם ואת האופן בו הם תופסים את המציאות. לדיון בנוגע לגלובליזציה ייטב אם הצדדים יבחרו לראות את מורכבות המציאות מעבר להשקפת עולמם. יש מקום להבנה כי תהליכי הגלובליזציה, כמו תהליכים רבים אחרים הינם רב ממידיים, מורכבים וככאלה, משלבים  דברים חיוביים ושליליים רבים. הבנה שכזו תקל על מציאת האלמנטים החיוביים כבסיס לשיתוף פעולה מועיל.
גידנס(2000) מגדיר את העולם כיום ואת התקופה הגלובאלית החדשה, "עולם שיצא מכלל שליטה". הגלובליזציה לדבריו היא הגורם המניע חלק ניכר מהשינויים החברתיים כיום. המשמעות העמוקה ביותר של רעיון הגלובליזציה היא שמצבו של העולם פרוע, הפכפך ומונע מעצמו. חסרים בו מרכז, חדר בקרה, מועצת מנהלים, משרד ראשי. הגלובליזציה היא שם ל"אי הסדר העולמי החדש"(באומן, 2004).         
גם אם שיחות בנושא הגלובליזציה הפכו לעניין בשגרה, אין זה קל להגדיר אותה. כיוון שהגלובליזציה היא תופעה חובקת עולם, המשפיעה על כל תחומי החיים החברתיים קיימים הגדרות רבות. על מנת לקיים דיון יש להתעלות מעל האידיאולוגיות ולהבהיר את משמעות המונח. הדרך הקלה ביותר והיעילה ביותר לנתח ולהבין את התהליך הוא מההיבט הכלכלי. הכלכלה הופכת גלובלית כשפעולותיה הבסיסיות משתלבות במידה רבה גם מבחינת זמן ומקום. בין שוקי ההון הבינלאומיים מתקיימים קשרים על בסיס סולם אחיד, כך שבכל מדינה ומדינה תשואתם של החסכונות וההשקעות תלויה בהתפתחותם ובהתנהגותם של השווקים הפיננסים הבינלאומיים, גם אם משקעים שיעור קטן בלבד מחוץ לגבולות המדינה(בונליה וגולדשטיין, 2009).
ניתן לדבר על תחילתה של גלובליזציה מסוף המאה ה19. אך לאחרונה ישנו שינוי אמיתי בו הגלובליזציה אינטנסיבית מתמיד ונוגעת למספר רב של אנשים מאי פעם. אם נגביל את עצמנו לגלובליזציה כלכלית ניתן לראות כי שווקי ההון עברו בתוך 20 שנים ממחזור כמה מאות מיליוני דולרים למחזור של 2 טריליון דולר מידי יום. גלובליזציה היא עניין כלכלי, חברתי, תרבותי ופוליטי. היא נוצרת מתערובת של כוחות שונים ויש לה תוצאות סותרות(גידנס, 2000).
הנושא עליו יש הסכמה מסוימת בנוגע לגלובליזציה הוא ההיבט הכלכלי. נראה כי קיים מעבר מוגבר של כסף וסחורות ממקום למקום. לעומת זאת, מעבר של כוח אדם הוא פחות נפוץ. המעברים הללו הם תמורה של מגמות בכלכלה העולמית. כסף עובר ממקום למקום, מסחר המטבע חוץ גדל בעשורים האחרונים ועצם קיום שוק המטבע חוץ מהווה שינוי משמעותי אשר משפיע על הכלכלות המקומיות. ההשקעות מחוץ למדינת הלאום גדלו וכתוצאה מכך, שווקי המניות גדלים. גם המסחר בין המדינות עולה, ייבוא וייצוא במקביל. מדינות רבות מוכנות להפחית את הסתמכותן על השוק פנימי ולהיות חשופים לתחרות מבחוץ ורבות חייבות כסף. חברות מקימות מפעלים בחו"ל או קונות סחורות במדינות אחרות והייצור מתפזר בכל העולם (קיגלי וויטקוף, 2002).
הכלכלה הגלובלית מתאפיינת לא רק בסחר חופשי בסחורות ובשירותים, אלא עוד יותר בתנועות הון חופשית. שיעורי הריבית, שערי החליפין ומחירי המניות בארצות שונות קשורים בניהם בקשר הדוק, ושוקי הכספים בעולם משפעים השפעה עצומה על תנאי הכלכלה. אם נסתכל על התפקיד המכריע שממלא ההון הכספי הבינלאומי בעתידה של כל מדינה, לא יהיה זה בלתי הולם לדבר על מערכת קפיטליסטית גלובלית(סורוס, 1999).
בטור הבא ארחיב בנוגע לסיבות לגלובליזציה.
מקורות:
אמין, ס. (2003). קפיטליזם, גלובליזציה ומרקסיזם. בתוך דוידי, א. (עורך), אנטי גלובליזציה ביקורת הקפיטליזם העכשווי. תל אביב: הוצאת רסלינג.
באומן, ז. (2004). גלובליזציה ההיבט האנושי. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
בונליה, פ. גולדשטיין, א. (2009). גלובליזציה ופיתוח. ירושלים: מכון דיוויס.
גידנס, א. (2000). הדרך השלישית: תחייתה של הסוציאל-דמוקרטיה. תל אביב: הוצאת משכל.
הנטינגטון, ס. (2003). התנגשות הציביליזציות. ירושלים: שלם.
מייקסינס-ווד, א. (2003). משפחות אומללות קפיטליזם גלובלי בעולם של מדינות לאום. בתוך דוידי, א.  (עורך), אנטי גלובליזציה ביקורת הקפיטליזם העכשווי. תל אביב: הוצאת רסלינג.
מקלוהן, מ. (2003). להבין את המדיה. תל אביב: בבל.
סורוס, ג. (1999). החברה הפתוחה בסכנה-משבר הקפיטליזם הגלובלי. תל אביב: ידיעות אחרונות.
פוסטר, ג. (2003). קפיטליזם ומשבר סביבתי-האם הקדמה הטכנולוגית היא התשובה?. בתוך דוידי, א. (עורך), אנטי גלובליזציה ביקורת הקפיטליזם העכשווי. תל אביב: הוצאת רסלינג.
פוקויאמה, פ. (1993). קץ ההיסטוריה והאדם האחרון. תל אביב: אור עם.
פרידמן, ת. (2006). העולם הוא שטוח, העולם הגלובלי-החיים במציאות חדשה. תל אביב: אריה ניר.
קגלי, צ. ויטקופף, י. (2002). הפוליטיקה העולמית: מגמות ותמורות ת"א: האוניברסיטה הפתוחה.
קורטן, ד. (2005). כשהתאגידים שולטים בעולם. תל אביב: בבל