הבבא סאלי ובשמו המלא, רבי ישראל אבוחצירא, נחשב לאחד מגדולי המקובלים.
נולד בשנת התר"נ בראש השנה בעיר ריסאני שבמחוז תאפיללת שבמרוקו.
בן לרבי מסעוד ולמרת עישה.
נפטר בתאריך ד בשבט, התשמ"ד בישראל, ונקבר בעיר נתיבות.

ילדותו:
כבר מילדותו עסק בתורה 18 שעות ברציפות, היה מתנתק מהסובב אותו, צם לעיתים משַבָּת לשַבָּת ואכל דגים ובשר רק בשבתות.
אביו הוא זה שקבע שמי שבנו מברך- מבורך ומי שבנו מקלל- מקולל.
בגיל 13 התחתן עם מרת פרחה בת אחותו שנפטרה לאחר כמה שנים, ובגיל 16 נשא לאישה את מרת מרים לבית אמסלם , ובגיל 65 התחתן עם הרבנית מרת סימי תיבדל לחיים, המכונה: ללה סימי.

רבנותו:
אביו, רבי מסעוד נפטר בשנת התרס"ח בהיות בנו בן 18 בלבד.
הבבא סאלי מונה תחת אביו להיות ראש ישיבה במקום אותו אביו יסד, ושמה של הישיבה: "אביר יעקב", על שם רבי יעקב אבוחצירא.
בהיותו בן 30 מונה רבי ישראל אבוחצירא לכהן כרבה של תאפליללת.

עלייתו לארץ ישראל:
עלה בשנת התרפ"א לירושלים ולמד בישיבת המקובלים "בית אל", ולאחר תקופה קצרה נאלץ לשוב למחוז תאפיללת על מנת לחזק את התושבים שם.
בשנת התרפ"ד זכה להתמנות כראש אב בית דין בבדניב שבמרוקו.
אשתו ובנו הושלכו לכלא, הואיל ובאותן שנים סבלו יהודי מרוקו מרדיפות, ורק לאחר מאמצים קדחתניים שוחררו.
עלה ארצה בשנית בשנת התרצ"ג והתגורר בטבריה, שם היה משתטח על קברי צדיקים.
לאחר תקופה קצרה עבר להתגורר בירושלים ולמד בישיבת "פורת יוסף" , ולאחר תקופה קצרה חזר למרוקו, שם כיהן כאב בית דין בארפוד.
במשך שלוש פעמים עלה הרב ישראל אבוחצירא לישראל עד שהשתקע בה סופית בעיר נתיבות שבנגב, שם התגורר עד ליום מותו.

הבבא סאלי היה מוערץ בקרב כל החוגים בארץ וזכה להערכה רבה, ורבים היו פוקדים את ביתו שהיה פתוח לכל.
כאמור, בשנת התשמ"ד מסר נשמתו לבורא.

משפחתו:
ילדיו הם: רבי מאיר בן פרחה (הבבא מאיר), ללה שרה בת פרחה, ללה מחצ'י בת פרחה, אביגיל בת מרים, רבי ברוך בן מרים (הבבא ברוך), פנינה בת מרים, עליזה בת מרים ואסתר בת סימי.
נכדיו המפורסמים הם: האדמו"ר רבי אלעזר ז"ל, האדמו"ר רבי דוד, האדמו"ר רבי יקותיאל והאדמו"ר רבי רפאל.