שלום.
יש לי שני אחיינים שמשרתים בחי"ר,ביחידות שונות.
כמובן שניהם התנדבו ברצון רב לשרת את המדינה ולמלא את חובתם.
שניהם השתתפו בפעילות "צוק-איתן" ולא התלוננו על קושי הפעילות ו/או על תוכנה.
במצבים שכאלה כל אחד עושה כמיטב יכולתו למלא את תפקידו בצורה הטובה והיעילה ביותר.
הם לא ראו את הבית במשך תקופה לא קצרה.בתחילת הפעילות אכלו מה שיש ללא התבכיינות,
כמובן אחרי כמה ימי לחימה החלו להגיע תרומות אוכל וציוד והחיילים היו מאושרים בחלקם.
הלחימה הסתיימה וכל חטיבה חזרה לפעילות שיגרתית,שמירה על גבולות ארצנו,אימון שוטף להכשרת לוחמינו לזמן אמת וכו...
באחד ממפגשי המשפחה שמעתי את שתי אחיותי מתלוננות על היחס שילדיהן מקבלים בצבא.שניהם מתלוננים שאין אוכל ראוי לשמו אחרי פעילויות פיזיות שדורשות מאמץ פיזי ונפשי רב מהלוחמים המשתתפים בפעילות.שאלתי מה הם מקבלים לאכול? כי למיטב זכרוני,אחרי תרגילי שטח חיילים בחטיבות החי"ר  מקבלים ארוחה לתפארת שכוללת את כל אבות המזון על מנת שהגוף יטען במה שאיבד.
נדהמתי מתשובתן של אחיותיי! שתיהן אמרו שהחיילים מקבלים כריכים עם שוקולד או ריבה. ביזיון, לוחמים בצה"ל שמגינים בגופם ובנפשם על אזרחי מדינת ישראל אוכלים מה שילדים קטנים מקבלים לארוחת ארבע.
גרוע מכך היחס שמקבלים לוחמים בבסיס בו הם מתאחסנים הוא פשוט מחפיר.חיילי מפקדה מקבלים יחס  טוב יותר מהלוחמים! לוחם שאוכל שוקולד אחרי אימון רואה חייל מפקדה אוכל שניצל עם תוספות. ובנוסף לכך לחיילי המפקדה יש מועדונית,כי אחרי הכל בשעות אחר-הצהריים נגמרת פעילותם אז בכדי לשמור עליהם הם מבלים במועדונית ועושים בה ככל העולה על רוחם,וזה בסדר יש מי שיסדר את הבלאגן,הלוחמים העייפים באים להפיג את עייפותם בניקוי וצחצוח המועדונית,אחייני שהתנגד לביצוע המשימה,התעצבן מהיחס המשפיל,בעט בכיסא ויצא מהמועדונית וכתוצאה מכך קיבל עונש ריתוק בשבת.
בושה וחרפה לצבא העם.איפה המפקדים שיגנו על פיקודיהם הלוחמים ויעניקו להם את היחס לו הם ראויים?
צריך לטלטל את המערכת אחרי ששומעים כאלה סיפורים!
מי האיש אליו צריך לפנות,לספר לו את העוולה הזו ושיביא אותה על תיקונה?