תומס פרידמן כתב את ספרו, "העולם הוא שטוח" בשנת 2005 והוא מהווה המשך ופיתוח של רעיונותיו לגבי הגלובליזציה אשר פורסמו בספרו הלקסוס ועץ הזית משנת 1999. תנועת הנגד ההמונית לגלובליזציה הגיעה לשיאה בהפגנות ההמוניות בנובמבר 1999 בסיאטל ולאחר מכן התעורר שיח אקדמאי וציבורי רחב על מעלותיה וחסרונותיה של הגלובליזציה. ספרו של פרידמן רואה אור לאחר דיון זה ולאחר שהוא נקט עמדה פומבית האוהדת את הגלובליזציה.
              פרידמן מדגים היטב את התהליך הכלכלי החדש שנוצר בעולם כולו והשינויים הרבים בכלכלה העולמית ותוצאותיהן החיוביות בכל העולם, העולם המפותח והמתפתח כאחד.
            ספרו של פרידמן מחולק לחמישה פרקים. בפרק הראשון, איך השתטח העולם, המחבר סוקר שלושה עידנים חשובים של גלובליזציה, הראשון מ1492 ועד סביבות 1800. עידן זה צמצם את העולם והכוח שהניע את תהליך האינטגרציה היה העוצמה. בעידן הראשון מדינות וממשלות בהשראת הדת או האימפריאליזם עמדו בחוד החנית,  הפילו חומות ותרמו לאינטגרציה גלובלית. העידן השני נמשך מ1800 ועד ל2000 תוך קטיעות של תקופות קצרות. הכוח המניע היו חברות בינלאומיות וטכנולוגיות אשר הביאו לכלכלה גלובלית אמיתית ולהתבססות שוק גלובלי. השינוי בשלב זה התאפשר הודות לפריצות הדרך בתחום החומרה העידן השלישי החל לערך בשנת 2000 והוא שלב התעצמותם של יחידים והוא התאפשר מפריצות הדרך בתחום התוכנה ההופכים את כולנו לשכנים קרובים.
בהמשך הפרק הוא מתאר כיצד "השתטח" העולם. פרידמן מונה את עשרת הגורמים לשיטוח העולם, הראשונה היא נפילת חומות ברלין וקריסת ברית המועצות. הגורם השני הוא הנפקת נטסקייפ שהפכה את האינטרנט לידידותי למשתמש. המשטח השלישי על פי פרידמן הוא יצרתן של תוכנות זרימת עבודה שהביאו להיווצרות פלטפורמת עבודה אוניברסאלית במערכות המחשוב. הכוח הרבעי בהשטחת העולם הוא התפתחות קהילות עצמאיות ושיתופיות כגון יצירת קוד פתוח באינטרנט אשר הופכת את הרשת לחינמית ופתוחה לכל. משטח מספר חמש הוא מיקור החוץ של העבודה ברמה גבוהה לארצות בהם כוח העבודה הוא הזול והיעיל ביותר. גורם שישי המעורב בשיטוח העולם הוא העברת המשרות הכלל עולמית. משטח מספר שבע הוא בניית שרשרת אספקה גלובלית אשר לוקחת את הטוב ביותר מכל המקומות באופן מהיר ויעיל. משטח שמיני הוא מיקור פנים בתוך הארצות המפותחות והשלטת שיטות טכנולוגיות טובות ומהירות יותר. משטח מספר תשע מנועי החיפוש האינטרסנטים אשר מוצאים את הכוח משומרי הידע ומביאים את הידע להישג ידם של כולם. הגורם המשטח האחרון שפרידמן מונה הוא הפיכת המידע והחומרה למימד דיגיטאלי נגיש ובר העברה ממחשב למחשב בכל מקום בעולם בלחיצת כפתור.
            התלכדות הגורמים המשטחים מביאה לסדר עולמי חדש ושונה בו אין מנצלים ומנוצלים אלא מי שמבין את העולם החדש ומתיישר לפיו ייהנה ממנו ומי שלא יישאר מאחור. בפרק השני, אמריקה והעולם השטוח, מנסה הסופר להסביר את השפעת העולם השטוח על הכלכלה והחברה האמריקאית ומעלה שלושה סוגיות אשר חייבות לבוא בחשבון בסדר העולמי החדש. ראשית פער הכמות של ארצות העולם המתפתח במהנדסים ומדענים על החברה האמריקאית. שנית, פער השאפתנות של הארצות המתפתחות על הארצות השבעות ושלישית, הפער בחינוך שהארצות המתפתחות פותחות על הארצות המערביות בתחומי המדע והתוכנה.
            בפרק השלישי, מדינות מתפתחות והעולם השטוח, מציג פרידמן את השתלבותם של מדינות שונות במערכת העולמית. לטענתו מדינות חסרות משאבים טבעיים מיטיבות להשתלב כיוון שהן מוציאת את המיטב מההון האנושי שלהן ובכך באות לידי יתרון תחרותי על מדינות אחרות. התרבות המקומית גם כן מוצגת כגורם היכול לסייע בעולם החדש ובתרבויות בהם יש דגש על חינוך וקידמה יש השתלבות מוצלחת יותר במערכת בגלובלית. תרבויות מסתגרות תידרסנה ואנשיהן יושארו מאחור.
            הפרק הרבעי, חברות והעולם השטוח, בוחן את דרך התמודדותם של חברות מסחריות עם המצב החדש. חברות אשר אימצו את הכללים הבאים משתלבות בהצלחה בעולם הגלובלי החדש. הכלל הראשון הוא, השתטח יחד עם העולם, אל תבנה סביבך חומות. כלל שני הוא לחברה קטנה לשחק כמו חברה גדולה ולנצל כל הזדמנות. כלל שלישי הוא לחברה גדולה ללמוד להיות קטנים ולאפשר ללקוחות להיות גדולים. כלל רבעי הוא לשתף פעולה בתוך הארגון ובין ארגונים שונים. כלל חמש הוא להיות פתוחים וגלויים כלפי הלקוחות. כלל שישי הוא להשתמש במיקור חוץ לגדול ולא על מנת להתכווץ. כלל שבע טוען כי מיקור חוץ היא לא מילה גסה ומיועד גם לאידיאליסטים.
            בפרק החמישי, גיאופוליטיקה והעולם השטוח, טוען המחבר כי תועלת עצומה תצמח לעולם כולו משיתוף פעולה בין העולם השטוח וחלקי העולם שטרם השתטחו. פתרונות למחלות ורעב אשר נבנים בידי תאגידים שטוחים יעזרו לכולם. המחבר מזהה את האסלאם הקיצוני כזה שפוחד מתהליך הגלובליזציה ומגדיר את הנפט כקללת העולם הערבי אשר משאיר אותו מאחור בעוד העולם הגלובלי מתקדם.
           חשיבותו של הספר בכך שהוא מראה את הדרך כיצד הגלובליזציה תורמת ומשפרת אתחייהם של אנשים בעולם המפותח ובעולם השלישי כאחד.  סקירתו תורמת להבנת מהות התופעה של הגלובליזציה ומדגישה את יתרונותיה.