הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
המקפיא_של_הגלידה

המקפיא של הגלידה


איך מוצאים בן זוג במקפיא של הגלידה? וניל או פיסטוק-פצפוצים? ולמה עדיף לצאת לדייט על כוס קפה? כל זאת ועוד במאמר הבא!
הדייט הראשון שלי עם צ' היה בגלידריה. הוא הציע, אני זרמתי.
רצינו להתרחק קצת מהמולת הסטודנטים, רצינו להשרות את עצמינו בתוך ההיכרות וההתרגשות המקוללת הזו של דייטים ראשונים. האמת, היה ערב קסום. ישבנו על ספסל מבודד, שני אנשים שעוטפים גביעים של גלידה צבעונית, קרירה, מפתה.
דיברנו ואכלנו, שיתפנו חוויות, טעמנו קצת אחד מהטעם של השני. אני ריבת חלב, הוא וניל פצפוצים, או שזה היה וניל- עוגיות? 
לאט לאט הערב התחיל לזלוג מבעד לצורתו המקורית. אני פיהקתי, הוא אמר שמתחיל להיות קר, למרות שהיה רק נובמבר. סיימנו את הגלידה. איכשהו אספנו את עצמנו לדייט שני, ושלישי, ואז זה כבר לא הרגיש כמו דיייטים. היה לסוף שלנו את הטעם המתקתק הזה שנשאר בשפיץ של הגביע גם אחרי שכבר אין בו גלידה.
גם הסיפור שלי עם ג' היה כמו קינוח איכותי אחרי ארוחת שישי. ידעתי שאני קצת דוחסת, אבל עשיתי את זה בכיף. ואחר כך כבר הייתי ממש שבעה. שבעה מדי. התחושה הזו הדהדה בי זמן רב אחרי הגלידה ההיא, והמילים שיסבירו אותה עדיין קפואות. אנסה להפשיר אותן כאן לראשונה.
 
כל החיים חינכו אותנו לחפש את עצמינו בתוך המקפיא של הגלידות. הנה, תראו ילדים, כל הטעמים שרק יכולתם לבקש. רק תבחרי מאיה, לחש לי המוכר, רק תבחרי: תואר הומאני, תואר מדעי, מדעי המחשב, עבודה סוציאלית, קולנוע, בבליותרפיה, פזיותרפיה, אמנות הבישול. וניל, וניל צרפתי, פיסטוק עם נגיעות תפוז. רק תחליטי מה את ר ו צ ה.
אז לדייט הראשון עם ט' יצאתי לבחור איזו גלידה שאני רק רוצה. זו שמתאימה לי בול-  בצבע, במרקם, במתיקות, בצליל המלטף שהשם שלו עושה על הלשון- "ריבת חלב". והגלידה הייתה נפלאה, רק שמהרגע שקניתי אותה תוקפה כבר פג, והיא התחילה לזלוג ולנזול ולשנות צורה. וככה היה גם עם נ'. וככה זה קורה בדרך כלל בעולם שבו בוחרים תואר בטעם תות-בננה ובן זוג
רגיש וגם חסון, כמו גלידה בטעם חמאת בוטנים.
 
בעולם שמציג את עצמו כמו המקפיא של הגלידה, אי אפשר שלא להישאר קפוא.

ולכן אנחנו (אתחיל בעצמי) צריכים לקחת צעד קטן אחורה. לפעמים נדמה שגרמי השמיים הבטיחו לנו  א ו ש ר  שנזכה בו אם רק נבחר באופציה הכי טובה. שלא תבינו אותי לא נכון-  אפשרות הבחירה היא מבורכת. היא מנת חלקנו בעולם המודרני. אבל במקום לחנך לכך שיש את ה"אחד", המגנום- טריפל-שוקולד שהוא הנפש התאומה שלנו, אולי מישהו יחנך אותנו כבר לכך שגם גלידת פיסטוק יכולה לעשות את העבודה. אולי אפילו הסורבה הפרווה הזה, שתמיד היה נראה החנון של הכיתה. כי האמת היא שה"אחד" הזה הוא יותר הפנטזיה שלנו מאשר המציאות. הוא הטעם החדש של בן אנד ג'ריס שכל הזמן מבטיחים לייבא לארץ, אבל הוא לא מגיע. אני לא רוצה לבאס אף אחד- אבל הוא כנראה גם לא יגיע. בעולם של המקפיא של הגלידה הבשורה הזו מבאסת. אבל היא לא חייבת להיות מבאסת, היא יכולה גם להיות הקלה גדולה עבורנו. אז רגע לפני הדייט הקרוב ללבכם, זיכרו שדייטים על גלידה קצת נועדו לכישלון, אולי תנסו את אנדרטת הנגב עם פקל קפה.




מה דעתך על המקפיא של הגלידה ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה