הזדמן לי פעם ללוות כיתה ד' באחד מבתי הספר בת"א ליום כיף מחוץ לבית הספר.

 

 

 

 

 

 

 

2. היו כועסים על השטויות שהיא מדברת ועושה

3. היו מאיימים ומנסים להכריח אותה לאכול 

 

ועוד דרכים לא אפקטיביות.

ולמה הן לא אפקיביות?

 

כי הן מציבות אותם בשני צדדים שונים של המתרס:

אני המבוגר האחראי, היודע, בעל הנסיון וכו' ואילו את - ילדה שזקוקה להכוונה.

 

זוכרים את עצמכם בגיל 10? או בגיל ההתבגרות בכלל? 

מה חשבתם על מבוגרים ? 

סביר שחשבתם שהם לא מבינים כלום, שהם חיו בדור אחר מאוד שונה משלכם, שאין להם שום סיכוי להבין ללבכם ושברור - ברור שאתם  יודעים ומבינים הכל טוב יותר. 

 

זוכרים את זה? 

זיכרו את זה בכל פעם שאתם עומדים להתווכח עם בן/בת בגיל הזה.

 

לשים את עצמכם בשני צדדים שונים של המתרס ולצפות שהם יעשו מה שאתם מסבירים להם שהכי נכון והגיוני - נידון מראש (על פי רוב) לכשלון.

 

 

התיישבתי  לידה ודליתי את מירב המידע שיכולתי. לאחר ששמעתי מספיק נכנסתי לפעולה:

 

1. הבעתי התפעלות עמוקה ואמיתית מכח הרצון שלה!!

ילדים בגיל הזה לא עומדים בפיתויים כמו ממתקים, מיצים ממותקים, חטיפים מלוחים, גלידות.

הילדה הזו מצליחה לוותר על הכל בשביל המטרה שלה! (הערכה)

 

2. שיבחתי אותה על הויתור המוחלט על כל הנ"ל -שהרי זה בכלל לא בריא! וכמה טוב שהיא בוחרת בדרך חיים בריאה. מזון זה דבר מרכזי וחשוב לבחור אותו בקפידה!

ציינתי שגם אני מעדיפה מזון בריא וממש מעריכה את המודעות שלה בגיל הזה.

התפעלתי ושתינו הסתכלנו על הילדים האחרים ועל אריזות הממתקים שהשאירו. איזו בגרות לוותר על כל זה !!  (נתינת אישור על הדרך שלה)

 

3. הודיתי בפניה שאני ממש מבינה  את הצורך והרצון להראות טוב. אני עצמי רוצה להראות טוב, אמרתי לה, וחשוב גם לי להיות יפה ורזה. בנינו, אמרתי לה - כולם ככה! כל המבוגרים שיגידו לך "מה זה השטויות האלה??" - רוצים להיות רזים ויפים. את כל כך צודקת !! (הזדהות)

 

ופה, לאחר שהייתי איתה במלא מובן המילה, לאחר שגרמתי לה להבין שאני ממש בצד שלה, לאחר שרכשתי את אמונה - אפשר היה לקחת את ההגה לכיוון אחר:

 

4. הסברתי לה על הסכנות ולהפסיק פתאום לאכול באופן לא מבוקר. נכנסתי לפרטים ההכרחיים בעניין הזה והבאתי אל המודעות שלה שלאור מה שאני מסבירה לה - ההתפתחות שלה תפגע מה שיגרום לתוצאה ההפוכה ממה שהיא רוצה!  (אני רוצה בשבילך מה שאת רוצה בשביל עצמך)

 

5. הסברתי לה שזה בסדר להקפיד להיות רזה ולאכול באופן מבוקר כל עוד יש פיקוח של דיאטנית שתקפיד שהיא תקבל את כל מה שהגוף זקוק לו ע"מ להתפתח בהצלחה. (המלצה לפעולה הגיונית)

 

וגם לאחר שהסכימה להגיע אל השולחן המשכתי לייעץ לה:

הצבעתי על הגבינה הצהובה ואמרתי לה שזה משמין ושלא כדאי לה

לעומת הגבינה הלבנה, שהיא רק 5% שומן - כך שזה סביר ולא באמת משמין

המלצתי על סלט ירקות שאינו משמין ומזין מאוד.

 

כלומר: המשכתי להראות לה שאני איתה ובעצם חיזקתי את תוקף כל דברי עד כה.

 

צריך להבין שאם הייתי מתחילה מסעיף 4 ומדלגת על שלוש הסעיפים הראשונים - שלושת השלבים שבהם הצטרפתי אליה - סיכוי גבוה מאוד שדבריי היו נופלים על אזניים ערלות והיא הייתה עומדת בסרובה. 

 

 

                

* לשאלות ניתן לפנות אלי במייל: nlp.for.joy@gmail.com  

להזמנת הרצאות וסדנאות: 054-7272995