שלום אורח התחבר / הרשם
הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
הפרעת_ניתוק_או_תהליך_בריא_דיון_על_בעלי_תשובה

הפרעת ניתוק או תהליך בריא? דיון על בעלי תשובה


מצוות התשובה אומרת- לעזוב את העבר ולהשתנות ולהתחיל התחלה חדשה? האם ניתן לעשות זאת בצורה בריאה או שזה מחייב להתנתק מן העצמי הישן ולפצל את האישיות שלנו?
הפרעות ניתוק הן הפרעות נפשיות בהן האדם מתנתק ברמת המודע שלו מזיכרונות מכאיבים,רוב האנשים הסובלים מהפרעה כזו עברו התעללות בילדות,ובגלל אי היכולת לסבול ולהכיל את הזכרונות הקשים הם מדחיקים אותם הרחק הרחק עד שלפעמים תקופה שלימה יכולה להיעלם מן הזכרון המודע.
במקרים קיצוניים תיתכן אף תופעה של פיצול אישיות בהם האדם כמנגנון הגנה יוצר בתוכו אישיות חדשה בה הוא מוצא מפלט מהחוויות הקשות שעברו על האישיות המקורית שלו.
הרב סולובייציק בספרו ״על התשובה״ דן בשאלה הזו,האם בעצם כאשר אדם בא לחזור בתשובה ועליו לעזוב את כל הרגליו ואורח חייו ודפוסי חשיבתו,ולהתחיל התחלה חדשה לגמרי.האם בעצם עליו להתכחש לעבר שלו?ולא לזהות את עצמו עם מה שהוא היה עד כה?
לכאורה,התשובה על כך חיובית.בעל התשובה חייב לעבור תהליך של חרטה וצער,ולקבל על עצמו את עזיבת החטא להבא.כדי שהשלבים הללו יעשו בשלימות עליו בעצם כביכול לשכוח מהזהות הישנה שלו כמו שאומר הרמבם על פי הגמרא שבעל התשובה משנה את שמו ואומר ״איני אותו אדם״.
ואם כן,אם אדם כזה משנה את מעשיו ואורח חייו,ושוכח ומתרחק מכל מה שקשור לעברו.הוא בעצם בונה זהות חדשה שמנותקת מהזהות הישנה שלו,והיא מוכרחה להיות מנותקת ממנה כי אם לא כן,הוא לא שב בתשובה שלימה ולא עזב לגמרי את חטאיו.
ולכן נשאלת השאלה איך באמת ניתן לעשות תשובה בצורה בריאה?אם התשובה כרוכה בהדחקה מוחלטת של העבר ובניית אישיות חדשה,איך ניתן להחזיק מעמד נוכח האנרגיות הנפשיות העצומות הנדרשות לביצוע תהליך שכזה?ובכלל הרי התורה ״דרכיה דרכי נועם״,ואיך יתכן שהיא דורשת מאיתנו תהליך נפשי שלכאורה איננו בריא ונורמלי כלל?
הרב סולובייציק עונה על כך,וננסה להציג את דבריו בתוספת כל שהיא,על פי הבנתי הזעירה.
מה שעומד קודם כל בבסיס הפרעת ניתוק,זו כניעה.כשאדם מתנתק ושוכח מהעבר או מפתח אישיות חדשה,הוא לא עושה זאת בהחלטה מודעת.זהו תהליך נפשי שמטרתו להגן על הנפש,והוא כביכול קורה מעצמו מחוסר ברירה.אמנם הוא תהליך לא בריא שגורם נזק וגוזל אנרגיה מרובה,ובכך משבש את התפקוד הנורמלי,אבל עדיין מטרתו היא הגנה מפני המודע הבלתי נסבל לזכירה.
לעומת זאת תשובה,היא תהליך של בחירה והחלטה מודעת,אי אפשר לחזור בתשובה בלי לרצות בכך,וכמו שאמרו חז״ל ״הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים״,זאת אומרת הבחירה לשוב אל ה׳ ולשמוע בקולו היא של האדם מרצונו החופשי.
ולכן,כבר יש לנו הבדל יסודי בין הניתוק הנפשי שיוצר מנגנון הגנה מחוסר ברירה,לבין מצוות התשובה שבאה מבחירה ורצון מודע.
נקח לדוגמא איש עסקים שהסתבך בכמה עסקאות עד שהגיע לפשיטת רגל בגיל צעיר.יש לו שתי דרכים להתמודדות עם המצב הזה,הוא יכול להיכנס לדיכאון מההפסדים ומהבושה והחובות,ולחשוב שהוא לעולם לא יצליח להתאושש מזה.והחרדה תשתק אותו ותעצור אותו מלנסות לסחור שוב,וכך הוא ישאר בחוסר כל.
ולעומת זאת יתכן אדם שיפיק לקחים ויבין מה גרם לו להפסיד ולהיכשל,ומתוך זה הוא יבנה אסטרטגיה עסקית חדשה ויעז לנסות לצאת שוב לעולם העסקים מחדש,מתוך אמונה שהפעם הוא יעשה את זה כמו שצריך.
בגמרא כתוב שיש שתי דרכים לתשובה-יראה ואהבה.
אדם יכול לשוב בתשובה בגלל שהוא מפנים את הפחד מפני בורא עולם שצופה בו ויעניש אותו על חטאיו.אולם הוא יכול להחליט לשוב בתשובה מאהבה אל הבורא,כאשר הוא רואה את חסדיו של ה׳ אליו,והוא שם לב עד כמה הוא מיטיב איתו הוא חפץ ורוצה לעשות לפניו נחת רוח ולשמור את תורתו ומצוותיו.
ואומרת הגמרא,שמי ששב בתשובה מיראה,אזי זדונות(חטאים מתוך כוונה)נהפכים לו לשגגות(חטאים מחמת שכחה ואי כוונה).
לעומת זאת מי ששב מאהבה,אזי זדונות נהפכים לו לזכויות,דהיינו שהחטאים נחשבים לו למצוות.
וכבר תמהו ושאלו כולם מה פשר הדבר הזה? מה ההבדל בין יראה אהבה בהקשר הזה,ואיך יתכן שעבירה וחטא נהפכת למצווה וזכות?
מסביר הרב סולובייציק וננסה להסביר את דבריו על פי הבנתי הדלה.
בעל תשובה(וכל יהודי ביום כיפור)עומד בפני דילמה,עברו עליו שנים של חיים בצורה מסויימת,וכעת הוא בא לעזוב הכל ולהשתנות.איפה הוא מאחסן בדיוק את אותן השנים?לאיזה חלק באישיות הוא משייך את אותם מעשים?האם מוטל עליו לשכוח ולהדחיק ולעולם לא להיזכר במה שהיה?האם הוא צריך בעצם ליצור בתוכו פיצול נפשי שיפריד בין האדם החוטא הישן לבעל התשובה החדש?
רבי משה חיים לוצאטו במסילת ישרים מזכיר את השאלה איך בעצם תשובה מכפרת?הרי אדם עשה מעשה ו״מה שנעשה נעשה״ כדברי שייקספיר,זו איך עשיית תשובה מוחקת את המציאות שהתרחשה כבר?
הוא מתרץ שם שבעשיית תשובה אדם מתחרט ומשנה את רצונו,והוא עובר תהליך פנימי של שינוי שאומר שהוא ברצונו כיום היה פועל אחרת והוא לא מזדהה יותר עם הרצון שגרם לו אז,לעשות מה שעשה,ועקירת הרצון עוקרת את המעשה גם כן.
אולם נשאלת השאלה,סוף סוף הוא עשה את זה,האם הזכרון האפיזודי שלו יכול להשתנות?האם הסיטואציה שהתרחשה אכן תיעלם ותישכח ממנו?
התשובה היא שהאדם יכול לבחור את צורת ההתמודדות עם העבר החוטא שלו.
אמנם התורה מכפרת לנו אם נתחרט ונעזוב את החטא,אבל האופן בו נתמודד עם זה הוא תלוי בנו ועלינו להשכיל לעשות אותו כמו שצריך ובצורה בריאה ומושלמת.
אם אדם חוזר בתשובה בגלל פחד,הוא לא מפיק שום לקח ותועלת מחטאיו.הוא רק מעדיף שהם מעולם לא התרחשו, והוא כעת עוזב אותם ופונה לדרך חדשה.אדם כזה אכן עושה תשובה אבל אין לו התמודדות בריאה עם העבר,כי הפחד והיראה רק עוצרים את מה שהוא היה רגיל לעשות,ומכריחים אותו לצאת לדרך חדשה.ובשל כך חטאיו מאבדים מחומרתם והוא ניצל מעונש כי הוא למעשה חזר בתשובה.אבל כאשר הוא יזכר לפעמים בעבר הוא יאלץ להילחם ולשכוח אותו שוב כפי שהוא החליט לעשות כאשר גמלה בליבו ההחלטה לשוב בתשובה.
לעומתו מי ששב בתשובה מתוך אהבה לבורא,אצלו כתוב שחטאיו הופכים לזכויות,ומדוע?
מפני שכמו בדוגמא שהזכרנו על פשיטת הרגל,אדם יכול למנף הצלחה מתוך למידה מכישלון,אדם יכול לצבור תנופה ומהירות מתוך המרחק.
הריחוק הגדול של החוטא מבוראו יכול להביא אותו לאהבה עוצמתית כשהוא יחליט לחזור אליו.ולכן אדם כזה משתמש בעבר שלו לבניית העתיד,כי מתוך המרחק הוא שואף ליותר קירבה,ומתוך ההכרה שלו עם עצמו בפעולות שהוא נקט אז,הוא יכול לדעת מה הוא מסוגל לעשות כאשר הוא ינתב זאת למטרות טובות.
אדם כזה זדונות נהפכות לו לזכויות כי הוא לומד להשתמש בזדונות(בעבר) לעשיית מצוות(בהווה ובעתיד)ולכן נמצא שגם החטאים גרמו בסופו של דבר לעשיית מעשים טובים.
כאשר אדם מצליח לבחור בתשובה מתוך מבט כזה,הוא יכול לחיות בשלימות עם עצמו,כי הוא לא מוכרח להדחיק את העבר ולשכוח ממנו.מפני שהוא למד ממנו תובנות שמפעילות אותו כיום והוא ידוע להשתמש בו כדי להיזהר ולהצליח כיום להימנע מטעויות העבר ואדרבה,לאחד את הכל למטרה החדשה.
אין דרך לשנות את העבר ואת המציאות,אבל ניתן להפיק תועלת מכל מה שקורה,ולבחור ללמוד מכל דבר ולהעז לבחור ולהשתנות ולא להתייאש.


מה דעתך על הפרעת ניתוק או תהליך בריא? דיון על בעלי תשובה ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה

ידוע כהפרעת ניתוק או תהליך בריא? דיון על בעלי תשובה