כל שנה מחדש בעת שסערה זו או אחרת מתקרבת לאזורנו, כולנו נדרכים, מתעניינים ודולים כל פרט אפשרי על פרטי הסופה/סערה/סערה זוטא וכו' שעומדת לעבור באזורנו.
פתאום כל ילד יודע מה ממוצע המשקעים השנתי בכל אזור בארץ, והוא יודע להסביר בטוב טעם למה עם המערכת הזו תתקדם לפי הצפי הנוכחי ,היא תעבור כאן וכאן ולא תעבור שם ושם, ולמה בהרי הגליל הנמוכים ירד שלג לפני הרי המרכז הגבוהים (או שזה לא כך? כבר התבלבלתי מעומס המושגים...)
פתאום התקשורת מסקרת כל טרטורון סוג ד' שנועד לפזר מלח כאילו הוא הוא ההכנות הנדרשות למנוע את נזקי הסופה,
וכמובן שמייד לאחר הסופה יש את פסטיבל האשמים במחדל שהיה או לא היה, ויש את סיקור נזקי הסופה וכו' וכו', אבל השורה התחתונה תמיד תהיה, שבמדינת ה'סמוך' תמיד לומדים רק אחרי שקורה משהו, נכון שאותו משהו קרה כבר שנה שעברה ולפני שנתיים וכן הלאה, ומן הראוי היה שכבר תעבור סופה אחת בלי נזקים של מליוני שקלים, אבל את כולם כבר שכחו מזמן ועכשיו מטפלים בסערה הנוכחית,
אני חושב שכדאי לעצור רגע את כל המירוץ הזה ולחשוב רגע, נכון ששלג הוא דבר יפה ונכון שהוא תעסוקה נפלאה לילדים ונכון שהם חוזרים אחריו עם צינון חמור וכווית קור וכו' וכו' ונכון שאלפי רכבים נתקעים ואלפי בתים מנותקים מהחשמל (ולא שחלילה אני ממעיט מגודל הנזק והסבל).
אבל זה בסך הכל ארוע קצרצר שנמשך בין עשרים וארבע שעות במקרה הרגיל לשבעים ושתיים שעות במקרה הנדיר ואולי פעם בכמה יובלות הוא נמשך קצת יותר,

רק כדי שנכנס קצת לפרופורציות, בארה"ב מידי שנה יש הרוגים מהשלג !! ישנם מקומות שהשל מגיע למטר שניים ויותר, אין שם מושגים כמו 'יורד אבל לא נערם' או 'נערם לגובה שיא של 30 סנטימטר', ולמרבה הפלא אין שם שבוע פלוס מראש פולקלור שלם, ורק במקרים נדירים יחסית של אסון ברמה לאומית, רק אז יש את מחול השדים אחרי האשמים.
ועדיין לא דיברנו על רוסיה...
לדעתי מנקודת ראות פורפורציונלית זו, השלג כבר לא כ"כ מאיים, בכל זאת, אפשר לספוג יום יומיים של הסתגרות בבית.