אינך קוראת לי ,בדממה שעוד אבוא
                            רשרוש עצים ,כמנגינה  בעצב בלעדיך
                            התווכחנו יחד,ולא ויתרנו זה לזה
                            ירד הערב ,על ספסל אני יושן
                             קריאת השכוי,הקדימה קריאתה
                             אני משכים ,ונוסע אל העבודה
                             אחרי שבועיים ,הצטערת ולי קראת
                             התפיסנו יחד, לך ידי נתתי