הדור שלי נדפק. מחירי הדיור הגיעו לרקיע ורובנו לא יוכלו לקנות דירה. השחיתות רק גואה, חברי כנסת ושרים שיושבים בכלא ומתמודדים שוב בבחירות כאילו זה לגיטימי. מונופולים שהלוואי היו רק שם של משחק. כל קיץ יש מלחמה בדמוי מבצע והדרום לא ידע נחת מקום המדינה. מחאות על קוטג', מילקי ודומיהם כבר מזמן הפכו לעניין בשגרה. אבל פייר כל אלה לא מה שיושבים לי כמו אבן ריחיים. מה שגורם לי להרהר שאולי אני צריכה לקחת את הדרכון האירופאי ולנוס מפה היא התרבות, שספק עם ישנה. מסע הבחירות האחרון היה נדמה יותר כגן ילדים מאשר פוליטיקאים מצוחצחים שמנסים לזכות בדעת ציבור הבוחרים. השמצות, סילופים וגידופים הפכו לעניין שבשגרה, במקום שכל מועמד יתגאה בהישגיו הוא היה עסוק בהשמצת האחר. נכון, ידוע בחירות זה עניין מלוכלך ומלאכים יש רק בשמיים אבל זה לא תירוץ למסע ההכפשות האחרון שבזבז מיליוני שקלים רק כדי לחזור למצב שהיה לפניו. אבל גם זה לא מה שיושב לי על הלב. אמנם חברי הכנסת שאמורים לפעול בשליחות ולייצג את אינטרס הציבור הסירו את הכפפות אבל הציבור הישראלי נתן ליגטימציה והסלים את מערכת הבחירות האחרונה. מלחמת אחים והפילוג בעם אלה פרי יצירתנו. העובדה שיש היום אתר ושם ל"ישראלי המכער" רק אמורה לבייש את הציבור ולא להיות מצע לבדיחות. העובדה שבצ'ילה ישראלים שרפו פארק לאומי ענק הייתה אמורה ללמד לקח, אך לא, הישראלים היו צריכים לשרוף את מה שנשאר פעם שנייה, כי גם ככה לא שונאים אותנו מספיק, העובדה שבאתרים בארגנטינה קיים שילוט "לא לזרוק זבל" בעברית ובספרדית אפילו לא באנגלית, מביכה ברמות שלא ניתן לתאר. אז נכון הרשימה ארוכה ולציין את המגרעות מבלי המעלות הרבות זאת התייפייפות. אני מברכת את מדינת ישראל שב- 67 שנה הגיעה להישגים עצומים שברזיל ב- 500 שנה לא יכלה אפילו לחלום. יש לנו עם חכם, אינטליגנט וחריף שיכול לעשות הכל- כי הרי "אין זאת אגדה". אז למה שלא נשאף ליותר? למה להיות הישראלי המכער אם יש אפשרות להיות הישראלי היפה? עד מתי נקרא "אשכנזים ו"מזרחיים" כאילו זה באמת משנה היום כולם ילדי תערובת גם ככה. למה שלא נעזר בסבלנות כי מהפכים לא קורים בקדנציה אחת. אולי היינו צריכים לקחת דוגמה מאבותניו שבנו את המדינה בשתי ידיים בלי לצפות לתגמול מיידי אלא תוך כדי סבלנות ויריאת כבוד לאחר. לקחת אחריות על המעשים שלנו, לא לרסס לביבי זקן של היטלר על שילוט, לא להכריז שמי שמצביע למועמד כזה או אחר אינו חבר בפייסבוק, לא לקלל את הדיילים ולא לחשוב שהכל מגיע לנו אלא להתאפק לדעת שגם אם הדעות שלנו שונות זה בסדר זוהי משמעות הדמוקרטיה והפלורליזם וההבדל ביניהם לבין כאוס מתחיל בחוסר סבלנות וסובלנות לזולת. אבותינו גדלו על אחווה ושיתוף על חזון של יצירת עתיד טוב יותר ואכן, דור ההמשך שהתחנך על ערכים אלו גדל לתפארת, אבל משהו בין לבין השתבש ובדרך נאבד החזון. אז המדינה עומדת וקיימת, בינתיים, אבל בלי חזון זה כמו מכונית בלי נהג. אנו צריכים לשאוף להיות חזקים מתמיד, להיות עם דמוקרטי במלוא מובן המילה ולהחדיר בדור הבא ערכים של חינוך, תרבות והבנה. ובנתיים בצאת כיפור התחזקתי, גדלתי והפנמתי, לפחות לעכשיו, שאין על עם ישראל.