זמן מנחה עבר...זה השלב שהשמש נמסה אל הים והקיץ נאסף אל התת מודע כובש ומותיר בתוכך לילה עגמומי לילה שהרוח לא נושבת בו,האויר עומד כזה כאילו אתה יכול לחוש אותו סמיך ערפילי במקצת וחונק, זמן מנחה עבר...זה השלב שיום ההולדת שלך נגמר,האורחים פונים אל הדלת ואתה נשאר לסדר ולסדר ולסדר את כל המחשבות כשהזר עוד על הראש שלך ואתה ניגש למראה ואתה חסר כל כך חסר מעצמך, אתה מלא מתנות אבל כל מה שהלב שלך רוצה זה רגע אחד של חיבוק אמיתי רגע אחד שמישהו ישב לפתוח איתך את כל המתנות ,שיעביר איתך חוויות,מישהו שאתה שלו והוא שלך לנצח נצחים.. זמן מנחה עבר...זה השלב שחוזרים מטיול שנתי ושוב ישבת לבד כל הדרך ושוב שיננת לוחיות רישוי של מכוניות וחילקת כל מספר לחצי..זו השנייה שמישהו דחף אותך וזה כל כך כאב,לא פיזית,עמוק בלב נוצר חור חדש,חור בגודל של יקום מקביל,תהומות של שכחה ואובדן..
זמן מנחה עבר..זה השלב שאתה מנסה להשתלב ברקע בזמן שאין פה שום תמונת רקע רק המון קירות לבנים וגדולים מדרגות אפורות ואתה רק עוד מספר שנעלם לו שמה בין רבבות האנשים... זמן מנחה עבר...זה הרגע שאתה צופה באנשים מסיימים את היום בריצות חפוזות ברחוב,ואתה כל כך רוצה משפחה,שיהיה מישהו שיחשוב אליך שירוץ אליך כמו שהם רצים,אתה יושב רגל אחת כבר על המעקה,שוקל לשקוע עם השמש ולא להתעורר אף פעם...לסיים את הרעש ,לסיים כל רגש שנולד בלב הכועס הזה, זמן מנחה עבר...זה הרגע שכל הרצונות מתערבלים לך בראש ואתה שונא את עצמך את כולם את היקום את החלומות את המשפחה את כל מה שמכיל את העולם שאתה גר בו עד הכוכבים אפילו..
זמן מנחה עבר...ושוב נשארתי לבד,אני מביטה בשביל הלבן עם הפרחים האדומים שוב ושוב ושוב,מלא אור מלאכותי מייק-אפים וריחות בשמים אופפים אותי ואני רק רוצה ללכת מישם, רחוק ,להיות נקודה קטנה בשדה ענק ללכת קצת לאיבוד בין זמן מנחה לערבית כשהראש צלול אך הלב בוער זמן מנחה עבר...הגשתי לו את הטלית שקניתי והיה בתוכי אושר עצום,לרגע החזקתי בה שוב , בזמן מנחה הזה מישהו יתעטף בטלית שלי יחבק אותה ינשק וירצה עוד כל כך הרבה עוד. בזמן מנחה רגע לפני ערבית רגע לפני שכל המיניינים נאספים,אני נאספת אל עצמי , אל האמונה שבתוכי שיום יבוא ובין מנחה לערבית מישהו יסכוך עלי בטלית חדשה , רגע לפני כל המיניינים. אהיה שלו מקודשת בזמן המנחה