במקום הקדמה

מדוע כיום ולא אי פעם בעבר
חש אני צורך למלא הנייר
האם פחד המלחמה עבר
או פחד המלחמה חזק מבעבר

תשובות לא מצאתי
ורק הנייר סופג הדיו
יחרוק עימי בסיבלו
עת אחרוט עליו את אשר
עם רחשי ליבי

לא אתיימר לכתוב שירה או פרוזה
שכן איני משורר ואף לא סופר
אולם העט נמשכת אל היד
והנייר קורץ אלי וכאילו אומר
"הנני לפניך , שפוך "

וכשיושב אני לבסוף וכותב
הרעיונות נשפכים והדף אינו מספיק
ומתברר לי לפתע שהנייר קצר מלהכיל

עשר שנים משכתי ידי מכתיבה
והמעט שנכתב בעבר , אבד ונעלם
בישימון האי שם
עם חברים וחברות אשר האל
יודע מקום הימצאם

בנתיים בגרתי
משפחה הקמתי
אשה ,בן ובת
בדרך מלחמות עברתי
והשלום כבר משתכן
במרחבי הדרום האינסופי
שכולו זהב חולמני.


חמש  שנים  אחרי ...

בנצי הלך... גם זאביק איננו...
ורק בבית תפילתו
על כותל מזרח
נשאר זיכרם לעד

אני בוש לספר ונכלם
אך כיום הנני מבקרם
אחת לשנה , ביום השנה
הוא יוםהמחילה.

הוא שמוחל וסולח
הוא שכותב וחותם
לקח אותם מבית קדושתו
וביום הדין
בטרם נחתם גזר-דינם
מצאו השנים את מותם.

בנצי הלך...גם זאביק איננו...
ורק בבית תפילתו
על כותל מזרח
נשאר זיכרם לעד

איני בוש לספר לכול
שאיני מבקר בביתו עוד
לא בקדושה ולא במחילה
כי לית דין ולית דיין

רק סליחתם ומחילתם אבקש
של כל שהלכו ולא חזרו
על כי נשארתי לחזות
במצבת הדמעות

בנצי הלך...גם זאביק איננו...
ורק בבית תפילתו
על כותל מזרח
נשאר זיכרם לעד

שמחת תורה  תשל"ט  22.10.78
בבית הכנסת של הפועל המזרחי
רחוב יהודה הלוי בני ברק.