הבשורה נפלה עלינו כרעם ביום בהיר ..... "אחיכם חלה במחלת הסרטן" ( לימפומה נון הודג'קינס ) . בחור צעיר בעל משפחה בן 49 חסון ויפה תואר נופל ביום אחד לתהום רגשית ופיסית , לרגעים קשים ומייסרים ואתה חש אין אונים , מחפש לעזור ולסייע ומתפלל לאלוהים שבשמיים " אנא תעזור לנו לעזור לאחינו לצאת מהסבל הנורא הזה " .  התקופה הראשונה הייתה קשה , הטיפולים ותופעות הלוואי היו סיוט , השיער נשר , השיניים התנדנדו הבחילות וכל המתלווה לזה היה סיוט ושאת בלשון המעטה  . באחד הימים שבהם אחי מצוי היה בטיפולים קיבלנו הודעה מאשתו כי דווח לה ע"י הרופאים כי מצבו קשה מאד והפתרון היחיד להצלתו שלדעתם ונסיונם הרפואי הנותן סיכויים לתחילת החלמה הוא הליך של השתלת מח עצם . התבקשנו אני ואחינו הנוסף ( אנו שלושה אחים )  לעשות בדיקת התאמה כאשר מובהר לנו לא לפתח ציפיות  כיוון שמציאת תורם מתאים מאד קשה ותתכן אפשרות כי גם בן משפחה מקרבה ראשונה לא יתאים . עשינו בדיקות ולאחר ציפייה מורטת עצבים קיבלתי טלפון מתל השומר ( ביה"ח בו אחי מטופל ) ונאמר לי כי נמצאתי מתאים לו ב 99% . בשיחה עם מתאמת מערך ההשתלות הוסבר לי שההליך כולל קבלת זריקות מקדימות לייצור מוגבר של תאי מח עצם  ןלאחר מכן נתינת מח העצם מגופי והעברת מח העצם לנתרם ( לציין שבמקביל להשתלה ולימים המקדימים ניתנו לאחי טיפולים כימותרפיים קשים עד מאד להשמדת תאים כדי שיוכל לקבל את תאי מח העצם ובעצם לבנות את גופו מחדש עם תאים בריאים  ) . כנראה שמרוב שהייתי מוטרד לא "קלטתי"  את ההסבר המלא של המתאמת ומה שחלף במחשבותיי  היה נורא : " צריך לקבל מס' זריקות לזירוז התאים בטח זריקות קשות " ואני ממשיך לתומי  וחושב : " בטח יחדירו לי מחט ענקית לגב וישאבו לי מח עצם מעמוד השדרה , בטוח שזה כאבי תופת" .בראשי ממשיכות ומרצדות מחשבות שההליך קשה וכואב עד כדי ייסורים ומצד שני לא איכפת לי מכלום רק להיות בתוך הליך שאני מקווה שיציל את אחי . כשהגיע היום להתחלת ההליך הבנתי כמה טעיתי . הזריקות המקדימות לייצור תאי העצם ניתנו לי מס ' ימים לפני הליך לקיחת התאים , מדובר בזריקות דקיקות בלתי מורגשות שניתנו לי בכתף ותחושותיי עקב הגברת התאים לאחר הזריקות הייתה תחושה של כ-שפעת קלה . ביום המיועד הגעתי למחלקת השתלות תל השומר והתכוננתי לגרוע מכל .... החדרת מחט ענקית לגב . נשבע לכם ששיקשקתי מפחד . כשאמרתי לרופא שאני מוכן להחדרת המחט לגב חייך ... "מה אתה מקשקש איזה מחט לגב " אמר .הרופא הושיב אותי על כורסה גדולה החדיר מחט לידי הימנית חיבר אותי למכונה דמויית מכונת דיאליזה נתן לי כדור ביד וקופסת כדורים מציצה קלציום ( טעימים - טעם לימון סודה ) הפעיל את המכונה וביקש ממני לפמפם בידי את הכדור להזרמת הדם . המכונה הזרימה את הדם הלוך וחזור וסיננה את מח העצם נוזל דמוי הבוץ . בסיום ההליך שארך מספר שעות נלקחה שקית מח העצם לספירת כמות התאים ובמהלך היום דווח לי כי ההשתלה באמצעות אינפוזיה לאחי . למותר לציין שאחי הבריא מהמחלה והתגבר ( בניגוד לכל הספקות והחששות שהיו בליבנו ולרופאים ) . מצאתי לנכון לספר את הסיפור כדי שאחרים יבינו שזו זכות להציל חיים של אחרים , שהליך מתן תרומת מח העצם אינו מסובך / מסוכן ושאינו כואב כלל . לצערי שמעתי על מקרים שאנשים בהם קרובי משפחה של חולים סירבו לתת תרומת מח עצם עקב כל מיני דעות מטופשות ומידע חסר בסיס פרט שמנע את הצלתם . מדי יום ביומו אני מודה על הזכות שניתנה לי לתרום מח עצם ולהציל את חיי אחי , מודה לאל על הרופאים הנפלאים ( המלאכים המדהימים ) שעשו עבודה מאומצת עד בלתי אפשרית להצלת חייו ועוד אני מוסיף ומתפלל שבעתיד הלוואי שתינתן לי הזכות פעם נוספת  להימצא מתאים ולתת סיכוי לחולים נוספים לחיות . אנא .. אם אתם יכולים ונמצאתם מתאימים תתרמו מעצמכם ותצילו חיים כי זו זכות הכי גדולה שיש . 
תודה