יש משפט מאוד ידוע בכלכלה והוא "יש לך שתי פרות, מה תעשה איתן"?
והוא בא לתאר את האבסורד שבשיטת הסחר חליפין, שהרי אם בעל הפרות יחליף אותם בקמח
מה הוא יעשה כשהקמח יגמר? ואם הוא ישאיר אותן ברשותו מאיפה יהיה לו קמח?
עם השנים במקום להראות את האבסורד שבמסחר החליפין המפשט הזה החל להארות את האבסורד
שבשיטות הממשל השונות אנשים וכלכלנים שונים המשיכו אותו בהתאם לצורות הכלכלה השונות והראו לכולם מה מגוחך בכל אחת מהן…
אתם מוזמנים לקרוא כמה מהמשכים שנכתבו לפתיח "יש לך שתי פרות"
יש לך שתי פרות…
בהתאם לשיטה הסוציאליסטית: אתה נותן פרה אחת לשכן שלך
בהתאם לשיטה הקומוניסטית: המדינה לוקחת ממך את שתי הפרות ונותנת לך בכל חודש בקבוק חלב אחד
בהתאם לשיטה הליברלית: את/ה והפרות שלך לא מעניינים אף אחד…
בהתאם לשיטה הסוציאליזם האוטופי: המדינה לוקחת את הפרות של כולם וכולם חייבים לטפל בהם כדי לקבל כוס חלב. בפועל כולם מוצאים אישורי מחלה חוץ ממך…
בהתאם לשיטה הפאשיסטית: הממשלה לוקחת לך את החלב ואז מוכרת לך אותו במחיר מופקע…
בהתאם לשיטת הקומוניזם נוסח גורבצ'וב נשיא ברית המועצות: המדינה לוקחת לך את הפרות ומשקיעה את שווין בפיתוח האטום. בינתיים אתה מחכה בתור שש עשרה שעות כדי לקבל כוס חלב. כשמגיע סוף סוף תורך אתה מגלה שהאיש שלפניך קיבל את כוס החלב האחרונה…
בהתאם לשיטה הנאצית: הממשלה יורה בכולם ולוקחת לעצמה את הפרות.
בהתאם לשיטה האריסטוקרית: אתה מוכר את שתי הפרות וקונה במקומן פרה אחת עם אילן יוחסין מפואר…
בהתאם לשיטת מדינות העולם השלישי: אין לך שתי פרות, ואם יש לך, את/ה הממשלה עצמה…
בהתאם לשיטת מדינות הרווחה: את/ה חולב/ת את הפרות ומשקה אותן בחלב שלהן…
בהתאם לשיטת האפרטהייד: אתה חולב את הפרה השחורה ונותן לפרה הלבנה לשטות את החלב שלה.
בהתאם לשיטות הבירוקרטיות: את/ה צריכ/ה לרשום את הפרות, וכדי לחלוב אותם עליך למלא 17 טפסים שונים, לשלוח אותם ולחכות לאישור שיגיע, ככל הנראה, כשהפרה תמות…
בהתאם לשיטות ההודיות: הפרות הם חיות קדושות. לך אין שתי פרות, להן יש אדם אחד... נתראה בפעם הבאה