כוחו של התת מודע (זיכרון צילומי)

מחקרים וספרים רבים מגלים לנו שתת המודע שלנו מתכונת מהעבר שספגנו בילדותנו.

התמונות שראינו בעברנו הם אלה שעיצבו לנו את החיים, לפעמים במודע, או במסר תת הכרתי סמוי.

מסר תת הכרתי סמוי משפיע עלינו לא במודע, מבלי שאנו בכלל שמים לב שזה משפיע על הביצועים שלנו, מערכות יחסים שלנו, עשייה שלנו, וכל מה שנחוץ לנו כדי להתפתח ולעשות יותר.

למעשה הזיכרון הצילומי שלנו מתוכנת מתמונות העבר שלנו, ומפעיל באנו רגשות מסוימים לבצע משימות.

לא תמיד הזיכרון משאיר לנו תמונות חיוביות בשביל שנתקדם, ובשביל להבין את זה אנחנו צריכים להבין את כוחו של תת המודע שלנו.

חוויות מעברנו

חוויות מהעבר שלנו אלו אותם חוויות שנתנו לנו הרגשה טובה, או רעה. חוויות מהעבר בונות לנו את הווה, מפני שאנו מתוכנתים על ידי זיכרונות ופרשנות שעלתה בעקבות סיטואציות שקרו לנו בחיים מהעבר.

אם אדם מרגיש תקיעות מסוימת הוא צריך להבחין ממה נובע החשש שלא נותן לו להתקדם. איזה זיכרון מהעבר משחק לו תפקיד רציני בהווה בחוסר יוזמה יצירתית, או חוסר יוזמה בכללי?

חוויות רעות וטובות זה עניין של פרשנות, למשל, אדם שקרה לו דבר רע ירגיש רע עם עצמו אותו זיכרון יכול להוריד לו את הביטחון העצמי בהקשר לדברים מסוימים שהוא רוצה לעשות בהווה, אבל אדם אחר עם זיכרון דומה יכול להחשיב את הסיטואציה כטובה להתקדמות. זאת אומרת, הוא יכול להגיד

"טוב למדתי שזה לא עובד בצורה הזו ואני ינסה שיטה שונה."

מנגנון תת המודע

מנגנון תת המודע פועל אוטומטי מבלי שאנחנו מודעים לכך! המנגנון האוטומטי זה הפחדים, הכאב, החששות, והאמונות שמגבילות אותנו. כל אלה מוטמעים באנו באוטומט על ידי זיכרון צילומי מהעבר. (זיכרון אסוציאטיבי)

תמיד אדם יזכור את השלילי על פי כמה וכמה מהחיובי. למשל, כישלונות תמיד מרתיעות אותנו כשאדם נכשל בדבר מסוים הוא יפחד בעתיד לקבל הצלחה, מפני שהזיכרון הזה מעלה לו רגשות מפחידים וחששות של אותו כישלון מהעבר, ולכן בהווה הוא יכול להימנע מסיטואציות, בגלל הכישלון שהוא זוכר בתודעתו.

פרשנות של אדם כזה יכולה להיראות כך:

"לא הצלחתי לעשות את זה אני מאמין שאין לי את היצירתיות הדרושה לזה"

"ניסיתי שוב ושוב ולא הצלחתי"

"אני אפס"

זה למעשה תפקידו של תת המודע. אנו צוברים זיכרונות ומונעים מהם, גם שאנחנו חושבים שלא ושיש לנו זכות בחירה בסופו של דבר יש בוס שמחליט עבורנו וזה כמובן תת המודע.

אם העבר שלנו לא היה כזה להיט ועבר עלינו קושי מסוים, החיים לא היו בהכרח קלים. סביר להניח שתת המודע שלנו יחבל לנו בתוכניות ויעצור אותנו מבלי שנבחין בתופעה האוטומטית.

תת המודע יוצר לנו מסרים תת הכרתיים שחוסמים אותנו ומורידים לנו את הביטחון בעשייה. תת המודע שלנו קולט גירויים המתבססים על זיכרונות שנשמרים במוחנו, כמו בארד דיסק קשיח של מחשב!

המוח שלנו קולט גירויים הבנויים ממסרים ותמונות. תמונה זו מחשבה שעלתה בעקבות סיטואציה מסוימת שקרתה לנו בעבר. המוח שלנו תמיד זורק לנו תמונות. כל עוד אנחנו בחיים הוא תמיד זורק לנו מסרים ותמונות!

התמונות יכולות להיות מגוונות כגון:

תמונות חיוביות
תמונות של יצירה
תמונות מצחיקות
תמונות של פחד
תמונות של כאב
תמונות עצובות
ואין סוף סוגי תמונות הנוצרות לנו במוח.

מהי תמונה?

תמונה ניתן להמיר אותה לציור, זאת אומרת, חשבת על משהו, כלומר נוצרת לך תמונה בראש שאתה רואה.

התמונה היא הדמיון של המוח, ובתחילת הגירוי היא מתפרשת כתמונה של זיכרון צילומי שקרתה בעבר שלנו. התמונה בעיקר מעלה באנו רגשות מסוימים לגבי אותו תרחיש שקרה מהעבר.

אם התרחיש רע סביר להניח שהרגש שנרגיש מאותו סיטואציה של הזיכרון יגביל אותנו רגשית מלבצע את המשימה, אם התרחיש טוב הרגשות יהיו בהתאם. לכן תמיד שתי הצדדים קיימים וזה למעשה חוק חוק הקוטביות

דוגמה שהמצאתי למסר תת הכרתי סמוי שיכול להשפיע עליך לרעה ולהוריד לך את הביטחון עצמי לגבי המראה החיצוני שלך:

למשל, כשהיית ילד קטן וחמוד יום אחד בבית הספר עבר ילד בעייתי קנאי והעיר הערה שתפסה את תשומת ליבך.

הוא אמר לך שאף שלך כל כך גדול, "שהוא היה הגורם מספר אחד לקריסת התאומים."

מאותו היום שהילד הבעייתי העיר לך התחלת להסתכל על האף שלך, בחנת אותו מכל כיוון אפשרי, שכבר לא היה לך כוח לקום בבוקר ולעשות זאת שוב ושוב.

הרעלת את התודעה בקשר למראה החיצוני שלך. תת המודע שלך נפגע בעקבות הילד הקנאי, והביטחון עצמי לגבי המראה החיצוני שלך ירד.

זאת אומרת, הילד הרכיב לך תמונה בראש של חוסר ביטחון עצמי לגבי המראה החיצוני שלך. בכל פעם שאתה מסתכל על האף שלך אתה יכול לראות את אותו התמונה של הילד שגרם לזה.

הזיכרון של התמונה יכולה לקחת אותך שנים, עד שכבר לא תראה את הילד, אלא רק את החוסר ביטחון שזה יצר לך בחיים עצמם. אלו תמונות מקובעות שגורמות לנו להתנהג בהתאם למה שקרה.

בדוגמה הזו אתה רואה פגיעה בעצמי. בעצם הפכת להיות מודע לזה שיש לך "אף גדול שיכול לנקר את התאומים." רק ברגע שנהיית מודע התחלת להתייחס אל אף שך כגורם בעייתי כלפי המראה החיצוני שלך.

פרשנות

הביטחון שלך נפגע על ידי פרשנות שאתה נותן לתמונות שחווית מהעבר.

אדם אחד יכול לפרש זו כפגיעה בעצמי וכל יום שהוא יקום בבוקר הוא יסתכל על האף שלו ויבחן כמה הוא גדול, אדם אחר יכול לצחוק באותה הסיטואציה ולהגיד:

"אתה לא יודע שבחורות נמשכות לאף ענקי"

לכן, הפרשנות שלך בכל סיטואציה היא זו שתקבע אם הרעלת את מערכת הזיכרונות שלך, או שהמסר נכנס ויצא מהצד שני ללא שום הבחנה ופגיעה בעצמי.

כאשר אתה מודע לזיכרונות המעכבים בתת המודע אתה יכול להתקדם קדימה, מפני שאתה משלים עם הסיטואציה שקרתה, ולכן קל לך יותר להתקדם קדימה. אתה מבין מה גרם לזה ולא צריך לשאול עוד שאלות.

דוגמה נוספת:

כשהיית קטן ההורים שלך קפו עלייך לעשות מטלות שלא בהכרח אהבת לעשות, לנקות את השטיח, ניקיון הבית, לעשות כלים, אם היית עונה להם בשלילה, כנראה שהיית מקבל עונש. החינוך שלך היה בסחר ועונש כל מטלה שלא עשית נענשת.

בעקבות מקרים כאלה ילדים יוצאים מפוחדים, ומתוכנתים לעשות מטלות שהם לא בהכרח אוהבים לעשות. בעלי ביטחון עצמי ירוד, ובמקרים קיצוניים יותר זה יכול לגרום גם לחרדות ושנאה עצמית.

המסר תת הכרתי הסמוי שאנחנו לומדים מהסיפור הזה: חוסר ביטחון, הרגל לעשות דברים שלא היית אוהב לעשות.

יכול להיות שגם היום אתה עושה את אותם הדברים שאתה לא אוהב לעשות, מפני שזה מה שהרגילו אותך כל החיים. (ההורים שלך אחראים לזה)

צברת זיכרונות מהעבר, שהיום משחקים תפקיד מרכזי בהווה, גם שאתה לא אוהב אתה ממשיך לעשות, כי אתה פשוט רגיל. לא סתם אדם אומר את המשפט הבא

"העבר הקשה שלי לא נותן לי להמשיך לחיות"

"היה לי עבר קשר וחיים לא קלים ולכן אני לא מצליח להתקדם"

אנחנו קורבנות של תרבות

אם בסביבה שלנו גדלנו לתוך פרימיטיביות קיצונית, אנו נתנהג בהתאם לאותם ערכים של הסביבה. אנחנו מושפעים מהתרבות של עצמנו.

המחשבות שלנו יוצרות את עולמנו

אני בדרך כלל לא אוהב לדבר בקלישאות ויותר מתחבר למדעים של הדברים. ישנם הרבה מנטורים שאומרים את המשפטים האלה:

"תחייה את הרגע"

"מחשבה יוצרת מציאות"

הבעיה עם המשפטים האלה, שהמחשבה היא באמת יוצרת מציאות, אבל אם האדם מתוכנת למציאות שונה על ידי זיכרונות תת המודע, אז כמובן שהמחשבה שלו לא תתן לו לשנות את המציאות. ככה שקלישאות לא עוזרות לנו להתקדם וכדי להתרחק מהם.

מנטורים אוהבים לדבר בקלישאות, לא בגלל שזה השפה שלהם, אלא בגלל שהם לא מבינים את הטבע שעומד מאחורי כל דבר. הם למעשה די חסרי ידע בקטע הזה ולא יודעים לחבר את רוב הנקודות.

אותו הדבר עם המחשבה של "תחייה את הרגע"

איך אדם יכול לחיות את הרגע, אם הזיכרונות בתת המודע שוטפים לו את המוח וגורמים לו לתקיעות מסוימת במחשבה? הזיכרונות האלה מעלים בו רגשות של שנאה עצמית, או כל מחשבה מטרידה אחרת מהעבר הכואב שלו.

למעשה, אדם לא יכול להתקדם שהוא נמצא בדיכאון על ידי העבר שלו. להגיד לבן אדם כזה "תבטח בעצמך תהיה חזק" לא באמת יעבוד זה שקר.

אולי הוא ירגיש באותו רגע טוב, אבל לאחר שהוא יצא מהפגישה הוא יחזור לאותו דפוס התנהגותי.

כך שבשביל שנחייה את הרגע אנו צריכים באמת לקרוא הרבה ספרים, ולהבין שאנחנו מתוכנתים מהעבר.

אדם אומר לעצמו אוקי, אם אני מתוכנת מהעבר הבעייתי שיש לי ואני יודע בוודאות שהעבר הזה פוגע בי בעשייה, או בתקשורת, וכל דבר שיכול לקדם אותי, אז אני יכול פשוט להתחיל לצבור ידע מועיל ולשנות את הזיכרונות של תת המודע בידע מקדם.

במקום להגיד "העבר שלי לא נותן לי להתקדם כי היה לי חיים קשים" אפשר לשנות את המחשבה הזו בצורה הזו "העבר שלי קשה, אבל אני יודע בוודאות שאם אני לא יחייה בהווה הרגשות מהעבר לא יתנו לי להתקדם.

ככה שתחייה את הרגע לא עוזר לנו אם לא מבינים את המדעים של הדברים, ולכן ידע עוזר לנו להבין, וזה הבדל בין אדם שהתחיל לקרוא ולצבור ידע, לבין אדם שהוא קורבן של העבר ללא ידע.

תמונות פנימיות

אנו מדמיינים תמונות פנימיות שיוצרות את המציאות שלנו חיצונית. לכל תמונה אנו נותנים פרשנות. פרשנות מאדם לאדם משתנה כל האדם הוא צבע שונה, ולכן הפרשנות שלו תהיה שונה.

אפשר לשנות פרשנות בעזרת חשיבה חיובית ואופטימיות נצחית. התמונות מגיעות מהסביבה שבה גדלנו.

ההורים שלנו בדרך כלל אחראים על הזיכרונות שלנו, וגם על התוצאות שלנו, זאת אומרת, תת המודע שלנו מעתיק את מה שראינו יום יום בסביבה שלנו.

כמובן שהסביבה הקרובה ביותר היא המשפחה הקרובה, אלא אם אנחנו מנותקים מהם ואז כמובן זיכרונות אחרים תופסים את שם המשחק.

נניח וראינו קושי בבית, אלימות, אדישות, עצלנות, סביר להניח שנתנהג בהתאם לאותם ערכים שראינו מתקופות שהיינו ילדים קטנים וחמודים.

גם החברים שלנו והסביבה שלנו יכולים להשפיע על התמונות שלנו. אם בסביבה שלנו לא ראינו מספיק חמלה, או יושר, כמובן שנתנהג בהתאם לאותם ערכים של הסביבה.

סביבה של גנבים יוצרת עוד כאלה
סביבה של פושעים יוצרת עוד כאלה
סביבה של פרימיטיביים יוצר עוד כאלה
סביבה של פוליטקאים שקרנים יוצרת עוד כאלה

וכך אללה, אנו קורבנות של תרבות, וזה לא כל כך משנה איזו תרבות זה פשוט מדעי. אורגניזם ושיטות נלמדות על ידי הסביבה.

התמונות המעכבות

רבים מהאנשים לא מצליחים לעלות תמונות אשר יכולות להביאם לקידום של צמיחה אישית. ניתן להניח שהסיבה מצויה בתמונות שמעכבות אותם בתת המודע.

מסרים תת הכרתיים סמויים שמשאירים את דפוסי העשייה שלהם בתקיעות מתמדת, מפני שהם תמיד חושבים על הרע ונמנעים מהניסוי וטעייה של עצמם להגיע לטוב, שיכול לשפר את התוצאות שלהם בהווה.

אם לרגע חשבנו והעלנו תמונה שלילית לגבי עשייה, או מטרה שיש לנו. אנו נמצא את עצמנו באותו המקום, ולא נצליח לנוע קדימה לעבר התמונה החיובית שתוכל לקדם אותנו.

איך מתכנתים את תת המודע מחדש?

אנו גדלים לעולם ומתחילים לצבור זיכרונות בתת המודע שלנו. אם רוב הזיכרונות רעים, סביר להניח שנפחד להתקדם, כי בכל פעם שנרצה לעשות צעד מסוים הזיכרון הצילומי יעלה בתודעתנו (במחשבה שלנו) ויגביל אותנו רגשית לבצע משימה בשביל עצמנו.

זאת אומרת, הזיכרון הצילומי יעלה רגשות של פחדים, כאב, חששות, או בדיוק את ההפוך להם. תמיד שתי הצדדים קיימים.

בשביל שנפסיק לעבוד באוטומט אנו צריכים לצבור ידע מעצים, אבל לא רק מעצים בקלישאות כמו

"תחייה את הרגע",
"תחייה את הווה"
"מחשבה יוצרת מציאות"

מחשבה יוצרת מציאות > אם אתה פועל על מנת לשנות את המציאות. אנחנו לא קוסמים ושדונים שיכולים לשנות מציאות מבלי שנעשה דבר.

(פעולה שונה ממה שהיינו רגילים בטוח נצטרך לעשות)

חייב לעשות פעולה שונה, ולא רק לחשוב שיהיה טוב. תוך כדי שמשנים את המחשבה מתחילים ליצור פעולות שונות. לא סתם אינשטיין ציטט את המשפט הבא:

"אדם לא שפוי זה אותו אדם שהולך באותה הדרך ומצפה לקבל תוצאה שונה"

אם נבין את המדעים של הדברים נוכל להביט באותו רגע שהזיכרון הצילומי עולה בתודעתנו ומפחיד אותנו. כך התמודדות העצמית שלנו עם תמונות כאלה תהיה פשוטה יותר.

4 טיפים לתכנות מחדש של תת המודע:

1. לקרוא ספרים בנושא התפתחות אישית ומדע
2. להתחיל לכתוב על סיטואציות שקורות לנו בחיים
3. לספר למישהו על חוויות העבר ולשתף
4. למצוא סביבה תומכת במטרה

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

• איך להסיר סיכת אבטחה מצפצפת אז מה בעצם גרם לי לפרוץ סיכת אבטחה? ואיך על לעזאזל...
0 21/07/2013 | האלכימאית

• האידיוט המושלם לא סתם ספריו של אילן הייטנר זכו כל אחד לתואר רב מכר,...
0 22/07/2013 | האלכימאית

מה דעתך על כוחו של התת מודע (זיכרון צילומי) ?
תגובתך: נא להקליד את תגובתך
כתובת אתר:	//:HTTP
שם:	נא להכניס שם	אימייל :	קבלת תגובות לאימייל