איו מסוגלות ללבד ואין דרך להתמודד עם היחד..ובצלילים המומים של שיר שבו הכאב שלם יותר נמצאת התקווה מכוסה בגלימה שמערפלת את קיומה.

אף אחד לא יודע להסביר לנו מה זאת אהבה..בגלל זה כל פעם שהיא דועכת יש ריח של עוקץ באוויר,היא שוב רימתה..התפוגגה יחד עם שדותיה החוטאים והמפתים והיא כנראה בזמן הקרוב לא תיווכח בין הסדינים לעונג שבת.

מעלצים אותנו לזכור את העבר כי אחרת הוא יחזור על עצמו, מרוב שהוא מוספד לנו בזכרונות תמיד נחזור לדרוך לו על הזנבות שישחררו לתוך ההווה שלנו את הרעל שמחזיר אותנו בדיוק לאותה הנק'...אז לא עדיף לנסות לשכוח אותו באמת? במקום לחיות כל פעם את ההיסטוריה מחדש? לא נחזור לנעורים וסביר להניח שטעיות לנצח נעשה..מי שם פיקשש כשלא לימד אותנו לשחרר?

בשווקים לא מוכרים עתיד..וגם לא אהבה, כל מה שאנחנו באמת צריכים לא מועד למכירה.

ננקוט בהרבה אמצעים..במיוחד ניזהר ממילים, נמנע מלהרגיש..לא נתוודה ששוב נפשנו נשרפה בלהבה..נקבל יחד וחסות מלאה..
ברוב הפעמים מגיע לנו יותר מכל זה או יותר נכון מהכלום הזה..

אבל אף אחד לא לימד אותנו להרפות..לאהוב פחות.
הנשמה מחפשת מקלט..נותני חסות לטירוף,
האמת?
מגיע לנו יותר מהכלום הזה..
אפשר לשחרר גם מבלי להרגיש מרומים..
ווידוי קטן..גם אני מטורפת..
אבל הנה ברגע זה אני מרפה..משחררת.