(תקציר מתוך החוברת "חג הפסח בהלכה ובאגדה" ומתוך ההגדה)  


יציאת מצריים מוזכרת בתפילה של היהודים מדי יום ביומו, ונשאלת השאלה מדוע גם בליל הסדר? מה נשתנה הלילה הזה מכל שאר ימות השנה ולילותיה?
והרב מבריסק מיישב קושייה זו ואומר שבכל יום אנו מזכירים את סיפור יציאת מצריים, ואילו בליל הסדר עצמו אנו חווים אותה ממש.
אנחנו משמשים חולייה בשרשרת ענקית של דורות המעבירים את סיפור יסודו עם ישראל שתחילתו במצריים. את מרוץ הלפיד הזה אנו מקיימים על מנת להנציח את עם ישראל עד סוף כל הדורות.



הכנות לליל הסדר
על מנת להקל על מהלכו של ליל הסדר על ידי עורכו יש להכין מבעוד מועד את המאכלים לפי שיעור הכמות הנדרשת עבור כל סועד וסועד:

יין לארבע כוסות עבור כל סועד, בשיעור של "רביעית, דהיינו- בין 86cc לפי שיטת הספרדים, לשיעור של 150cc (כוס חד פעמית כמעט מלאה) לשיטת החזון איש, (רצוי בצבע אדום זכר לילדים שפרעה שחט על מנת לרחוץ בדמם כדי להתרפא מצרעת ממנה סבל).
מצות שמורות עבודת יד, "כזית" עבור כל אחד, דהיינו- משקל של 16.5 גרם (נפח של 49.8 סמ"ק), ניתן להניח יד של אדם בוגר כשהיא קצת פתוחה על מצה, לשבור המצה מסביב ליד והחלק שנותר מתחת ליד- זהו השיעור לערך.
עלי כרפס, או סלרי, פחות מ"כזית" עבור כל אחד, דהיינו- 10 גרם.
מרור (עלי חסה), "כזית" עבור כל סועד, דהיינו- 30 גרם.
קערה קטנה עם מי מלח, או חומץ, או מי לימון לטיבול הכרפס.
חרוסת (זכר לטיט).
זרוע צלויה לקערת ליל הסדר.
ביצה מבושלת לקערת ליל הסדר.
ממתקים ואגוזים עבור הילדים שיהיו ערניים במהלך הסדר,
וכמובן שאר התבשילים המכבדים את שולחן ליל הסדר.
 
עיקר מצוות החג עבור הילדים
מומלץ לתת לילדים לישון בצהריים על מנת שיזכו לקבל את המסורת העוברת מדורי דורות, מאז יציאת מצריים ועד היום, שזו עיקר המצווה- והגדת לבנך...
 
הדלקת נר של יום טוב
על האישה להדליק לפני כניסת החג נר של יום טוב ותברך: "...אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של יום טוב" (כפי המופיע בנוסח בתחילת ההגדה של פסח, או בסידורי התפילה).
 
עריכת ליל הסדר
את ליל הסדר עורכים על פי נוסח ההגדה המחולק על פי עניינים המופיעים בסדר הבא:   
קדש, ורחץ, כרפס, יחץ, מגיד, רחצה, מוציא מצה, מרור, כורך, שֻלחן עורך, צפוּן, ברך, הַלל ,נרצָה.
יש להניח את קערת ליל הסדר עם שלוש מצות, זרוע, ביצה, מרור, חרוסת, כרפס וחזרת. את אופן ההנחה ניתן לראות על הקערה עצמה, או בהגדה של פסח.
 
קדש
לאחר התפילה יגיע לביתו וישב על כיסא באופן הראוי לבני מלכים, דרך חרות.
מוזגים כוס ראשונה לאחר הדחתה עבור כל אחד מבני הבית. יש עניין שהיין יהיה אדום, אך ניתן להשתמש גם במיץ ענבים אדום.
את ארבעת הכוסות שותים בהסיבה, כשהגוף מוטה לצד שמאל, ויזהר בזה שלא יטה לימין שלא יקדים קנה לוושט. טעם המנהג, שכך נהגו בני מלכים לסעוד, וגם בשביל להראות שינוי משאר ימות השנה. יש לשתות היין בבת אחת.
על העורך לכוון להוציא ידי חובה את שאר המסובים, ועל המסובים לצאת ידי חובת המברך.
 
ורחץ
יש ליטול ידיים ללא ברכה, ליטול את הכרפס (נוטריקון: ס- פרך, דהיינו- 60 ריבוא, 600,000 איש שעבדו עבודת פרך במצריים) לטבול אותו במי מלח ועל העורך לברך: "...בורא פרי האדמה". בברכה זו יש לכוון לפטור את המרור שיאכֵל אחר כך.
 
יחץ
העורך ייקח את המצה האמצעית מתוך שלוש המצות שבקערה, יבצע אותן לשניים, יניח החלק הקטן יותר בין שתי המצות השלמות, יעטוף את החלק הקטן לאפיקומן ויסתירו עבור הילדים.
 
מגיד
על העורך להגביה את הקערה ואומרים: "הא לחמא עניא..." (פירושו: לחם עוני, או לחם שעונים עליו הרבה קושיות), יניח הקערה בסוף השולחן על מנת לעורר את הילדים לשאול מדוע.
מוזגים כוס שנייה ואומרים: "מה נשתנה...", מחזירים הקערה, מגלים המצות ומספרים בהגדה: "עבדים היינו לפרעה במצרים..." יש להרבות בסיפור יציאת מצריים וטוב לטבל את דברי ההגדה במדרשים יפים, ומומלץ ביותר לשתף את כל בני הבית ולתת תחושה של "בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצריים".
כשיגיע העורך למילים: "לפיכך אנחנו חייבים..." יגביה הכוס עד לסוף ברכת "אשר גאלנו", יברך "בורא פרי הגפן" (מנהג הספרדים לברך רק על הכוס הראשונה והאחרונה), יסב עם שאר המסובים וישתה.
 
רחצה
ייטול ידיו בברכה לקיים מצוות אכילת מצה.
 
מוציא מצה
העורך ייקח את שלוש המצות כסדר הנחתן, יסביר שמקיימים מצוות עשה מן התורה, אכילת מצה, יכוון להוציא ידי חובה בברכות את המסובים ויאמר: "...המוציא לחם מן הארץ", ישמוט את המצה התחתונה ויברך: "...על אכילת מצה", יבצע שתי המצות בשיעור "כזית" כל אחת ויאכלן בהסיבה ומייד ייתן לשאר המסובים אם לא הוכנו מראש ליד כל אחד שיעור פעמיים כזית. יש להספיק לאכול הכמות בשיעור "פרס", כלומר, 2-9 דקות. ראוי לא לדבר בזמן אכילת המצה.
 
מרור
ייקח "כזית" מרור, יטבול אותו בחרוסת, ינער המרור, יכוון לצאת ידי חובת אכילת מרור ויברך: "...על אכילת מרור" ויאכל ללא הסבה. וכן יעשו שאר המסובים, ויזהרו לנער את החרוסת על מנת שהטעם המר יישאר (מר על שום שמררו המצרים את חיינו במצריים).
 
כורך
ייקח "כזית" מהמצה התחתונה שנותרה בקערה, יכרוך עם "כזית" מרור ויטבול אותם בחרוסת ויאמר: "זכר למקדש..." ויאכלם בהסיבה, וכן יאכלו שאר המסובים.
 
שולחן עורך
יאכל עם המסובים בשמחת החג, ויש להיזהר לשמור מקום עבור מצוות אכילת האפיקומן (זה המקום לומר לילדים לאחר שסעדו שימצאוהו). יש להיזהר לא לאכול את הזרוע הצלויה שבקערה.
יש להספיק לסיים הסעודה לפני חצות היום על מנת לקיים לאחריה את מצוות אמירת "הלל" המבטאת את השגחת הבורא על עם ישראל בכל מקום ומקום.
 
צפוּן
לאחר הסעודה יש לאכול בהסבה "כזית" מהאפיקומן, לאחר שהעורך יאמר: "זכר לקרבן פסח הנאכל על השובע". לכתחילה יש לאוכלו קודם חצות הלילה, ובדיעבד- יצא.
לאחר אכילת האפיקומן אין להכניס לפה כל דבר מאכל נוסף.
 
ברך
ייטול ידיו עם המסובים ל"מים אחרונים", ידיח הכוס היטב, ימלאנה ביין, יאחזה בימין ויברך ברכת המזון, ואל ישכחו המסובים להזכיר בברכת המזון, "יעלה ויבוא".
מייד לאחר ברכת המזון יברך: "...בורא פרי הגפן", וישתה עם המסובים בהסבה.
 
הלל
מוזגים כוס רביעית ואחרונה. העורך מגביה הכוס ואומר את ה"הלל", מסיים בברכת: "...בורא פרי הגפן",ובשתיית כוס רביעית בהסבה ביחד עם המסובים, וישתדל לגמוע בבת אחת על מנת שלאחר מכן יברך "מעין שלוש".
ישתדל לעשות כל זאת עד לפני חצות הלילה. הגיע לחצות הלילה- ישתה ללא ברכה.
 
נרצָה
חסל סדר פסח כהלכתו...
יסיים הסדר במזמורים הנהוגים להתנגן לאחר ליל הסדר.


קישור לסרט הדרכה:
http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=888