לפני כמה שנים יצאתי לסיבוב היומי שלי בים. כמו עכשיו היה זה תחילת תחילתו של הסתיו, ספטמבר חגיגי, והים היה שקט שקט, לא גל ולא משב רוח, דממה וכך גם אני.
נשכבתי על החול ואפשרתי לרוגע ולשקט להתפשט בתוכי, עשיתי תרגילים ומתחתי את שרירי הידיים והרגליים וקינחתי בשחייה מרעננת במים השקטים. כך היה גם ביום למחרת ואף ביום שלאחריו. איזה חודש נפלא הוא ספטמבר וכמה שקט והתכנסות הוא מביא חשבתי לעצמי. ביום הרביעי יצאתי שוב לים רגוע ושליו אבל הפעם הרגשתי אחרת לגמרי, פעימות ליבי תופפו בהתרגשות ואנרגיה חדשה זרמה בתוכי מונעת ממני להשאב אל תוך השקט העוטף. בעודי מחפשת לאן לנתב את פרץ האנרגיה שחשתי התחלתי לרוץ על החול, לקפץ ולהשתולל, לתת ביטוי לרגשות החדשים בהם הוצפתי.
למחרת הים סער, גלים התפרצו מכל כיוון, רוח נשבה ונראה כי הים שכח את שלוותו ויצא במחול סוער של קצף וגלים ואני איתו. הים, חשבתי לעצמי, בישל את הסערה הזו כבר כמה ימים ולא הראה דבר, דבר מלבד השקט שלפני.......
אז מה בעצם קורה שם בשקט הזה? כל אחד אני מניחה חווה תקופות בחייו בהן נראה כי דבר לא קורה, אנחנו עובדים ולא מתקדמים, חשים תקועים, לא מצליחים להשיג תפקיד נכסף או עומדים משתאים אל מול עוצמת רגשות שמתפרצת מאיתנו ל"פתע" בלי אזהרה מוקדמת, לעיתים אנחנו אפילו חשים ריק.
אותי קצת הבהיל המפגש הזה עם הריק, הוא היה חזק ומטלטל והביא אותי להבנה חדשה לגמרי וכבר לא הייתי בטוחה שהוא כל כך ריק, בעצם, העולם נברא במילה, מה היה שם קודם? אם תתבוננו לרגע על האופן בו אתם נושמים תשימו לב לרגע קטנטן שבו אנו לא שואפים ולא נושפים, מרווח קטן ובו פוטנציאל גדול!
שם ברווח הקטן חבוי כל אופייה של השאיפה שתבוא אחריו, אם תהייה רגועה, עמוקה, מהירה או קצרה, הכל שם לפני שהיא נולדת מחדש וכך גם כל פעולה בחיינו, קטנה עד גדולה! לכן, בתקופות כאלו שאנו חשים שאיננו מתקדמים, בתקופות של אי וודעות ובלבול, כשקשה לדעת לאן ללכת, שם בדיוק חבוי הפוטנציאל של כל הדברים שיתרחשו בעתיד. לכן ההווה הוא העתיד, גלו סקרנות בזמן כזה, שאלו את עצמכם מה הייתם רוצים להשיג ופעלו בכיוון זה אף אם נדמה שדבר לא מתרחש. שם יש לכם הזדמנות ליצור שינוי, כשהדברים ברורים, כשכבר התקדמנו בעבודה, מצאנו בן זוג, כתבנו את הסיפור, מימשנו למעשה את מה שבישלנו שם בתוך ה"ריק". אם עשיתם מעשה שהתחרטתם עליו בקשו סליחה אבל גם הכניסו לעצמכם לתודעה את האפשרות לבחור אחרת בפעם הבאה, את הרגע לפני. הרגע לפני שכבר בחרתם לאכול חצי עוגה, שדיברתם לא יפה, שצעקתם או שלקחתם ללב. שם טמונה לכם הזדמנות לבחור אחרת, להשתחרר מהאוטומט ולבקש סליחה אחת פחות ביום כיפור!
זיכרו הדברים הגדולים ביותר והקטנים ביותר נוצרו הרבה לפני שנראו לעין, השתמשו בידע הזה, אל תפחדו מחוסר וודאות, שם מסתתרת לה זכות הבחירה, קחו אחריות והתחילו להשתמש במה שקורה לנו לפני שקורה, התחילו ליצור באמת במקום להיות מבוהלים מה"יצירות" של עצמכם! בהצלחה!!!!!! אשמח לתגובות, שאלות, תהיות!