בסדר, עניתי,נחים . למה שלא תצטרפו אלינו לרכיבה ?יותר מאוחר ,אמרתי וחשבתי יותר בכיוון הבריכה . שעתיים אחרי הופיע יעקב  רכוב על סוסו עם שני סוסים קשורים .אתם באים ? לא יכולנו לסרב .
האמת שאני רוכב  סוסים לא רע , לפחות כך היה  נדמה לי ,רק שעברו  כמה שנים מאז שעליתי על סוס .
בוא , תן יד ,אמר יעקב . וכך  מצאנו את עצמנו  בשדה הפתוח , שלושתנו , רוכבים ,לאט , ממש עד השקיעה .
אחר כך, הזמנו   את יעקב לארוחת ערב אתנו  , ואחרי הערב המקסים והשקט הבטחתי שאשוב לרכב אתו .
כמו כמה הבטחות שנתתי ולא אוכל  לקיים , גם את זו של יעקב לא התכוונתי לקיים . למרות שהייתה  חוויה    טובה  ומשחררת, במיוחד  בחלק ארץ זה שאינו דומה לשום מקום אחר בארץ , לפחות לא בשבילי .  
בליל חורף אחד ,הפלאפון  שלי מצלצל , על הקו , יעקב מהרמה  מזמין אותי להגיע  אליו לביקור ורכיבת סוסים. אתה משוגע? אני אומר .  מי רוכב על סוסים בחורף? מי שבטוח בעצמו , ובסוסים שלו אמר , חוץ מזה , יש לי תערוכת פיסול מחר , אז תגיע . נשמע מסקרן , אז נסעתי . 
בדרך חשבתי שרמת  הגולן, הוא מקום אחר  בשבילי . שנים לא נסעתי לשם . במכוון . בגלל שירותי הצבאי . לא יכולתי לראות את אבן הבזלת השחורה הזו .מחד , מאידך , האקליפטוסים  תמיד מחזירים אותי לימים  של הגדוד , ימים של חופש , שלא הייתי חייב חשבון לאף אחד בעולם . עם הריח החריף הזה . עם התחושה הזו הגעתי ליעקב .
בחוץ ירד גשם , זה לא הפריע ליעקב להזמין אותי אחרי הקפה הקצר  ששתינו  לרכיבת סוסים  קצרה   דרך הוואדי ,רק אני והוא .
שם הוא סיפר לי שהוא מגלף באבן הבזלת השחורה ועושה ממנה פסלים ,ואחר כך מציג אותם בתערוכות.  ואני סיפרתי לו  על הפחדים שלי מהמקום הזה , וכמה מצחיק לרכב על סוסים באמצע  הגשם  עם איש שמגלף באבן השחורה , שממנה ברחתי אחרי הצבא . זה כל הקסם אמר , להיפגש בגלל הסוסים , ולהבריח את כל הפחדים .