פרק 1 – מבוא לפסיכולוגיה חברתית .
מהי פסיכולוגיה חברתית?
רקע כללי:
פסיכולוגיה חברתית עוסקת בחקר ההשפעה של הזולת על ההתנהגות , המחשבית , הרגשות של היחיד.
אנחנו רואים גם שההשפעה הזאת מלווה אותנו גם כשהזולת לא נימצא לידנו , לא נוכח לידנו , לדוגמא : שלטי החוצות משפיעים עלינו.
למעשה עוסקת בכל ההשפעות והסוגים שלהם שיש לאנשים אחרים ו/או קבוצות אחרות שמשפיעות על האדם.
 
חוקר בשם טריפלט צפה בילדים רוכבים על אופניים ושם לב שיש לידם אנשים הם מפדלים מהר יותר – לטענתו מדובר באינסטינק תחרותי .  (התחלה של הפסיכולוגיה החברתית)
עוסקת בתופעות שונות בעולם שלנו , הרבה פעמים ההתנהגות שלנו משתנה בהתאם לסיטואציה שאנחנו נימצאים בה, והרבה פעמים היא משתנה בהתאם לפרשנות שאנחנו נותנים למצב – המצב הרבה פעמים הוא לא אובייקטיבי כי כל אחד רואה את המצב בצורה שונה .
נניח שיש איזשהו אירוע פלילי ובא שוטר ומבקש עדות – כל אחד יתן עדות שונה מכיוון שכל אחד מפרש את המצב בצורה שונה .
דוגמאות לרעיונות מרכזיים בפסיכולוגיה החברתית: כל אחד מבנה את המציאות בצורה שונה , המציאות שלנו בנויה הרבה פעמים בהשקפות העולם שלנו , דעות , אמונות וכו' .
האינטואיציות החברתיות שלנו יכולות הרבה פעמים לעזור לנו, האינטואיציה למעשה מקצרת תהליכים . האינטואיציה שלנו לפעמים פועלת על סמך ניסיון קודם , לפעמים רגש (תחושת בטן). לא פעם האינטואיציות יכולות להוביל אותנו למקום טוב , אך לפעמים למקום לא טוב ואפילו מסוכן .
השפעות חברתיות מעצבות את ההתנהגות שלנו, אנחנו מתאימים את עצמנו להקשר החברתי . יש כוחות חברתיים חיצוניים שאנחנו מגיבים אליהם , לפעמים הם גורמים לנו להתנהג ברשעות ולפעמים מהצד של החמלה .
יש גם השפעה פנימית – הדעות שלנו , רגשות ותחושות שלנו . יש גם את המצב אך יש גם את האדם עצמו , הכוח הפנימי שלנו שמשפיע על ההתנהגות שלנו .
כיצד הפסיכולוגיה החברתית באה לידי ביטוי ביישום במציאות שלנו?! רואים את זה גם מההיבט היישומי .
ישנה ביקורת על הפסיכולוגיה החברתית והיא מתייחסת לשאלה האם הערכים של הפסיכולוגיים החברתיים מחלחלים/חודרים לתוך העבודה שלהם בין אם בצורה גלויה , מפורשת או בצורה סמויה והאם הערכים האלה משפיעים על העבודה שלהם , על האובייטיביות של המחקרים שלהם
כשאנחנו מדברים על השפעה גלויה , אז למעשה היא באה לידי ביטוי כבר בבחירת נושא המחקר , הפסיכולוגיים החברתיים לא מבודדים מהעולם , הם לא נימצאים בבועה -  הם שומעים וקוראים ומאחר וההשפעה הגלויה הייתה קיימת היא השפיעה על בחירת המחקר שלו.
החוקר לא בוחר את המחקר ממקום טבעי אלה הוא מושפע מימה שקורה בסביבה .(השפעה גלויה)
 אך יכולה להיות גם השפעה סמויה – כל אחד בא מתרבות מסויימת וערכים שונים , יש לנו נטייה מראש לתפוס את המציאות ולפרש אותה על סמך הציפיות שלנו .
צריכים להבין שזה עלול להוביל אותה לטעויות כי לא פעם השיפוט שלנו הוא ערכי , הוא נובע מהערכים שלנו . (דוגמאת הראיה על אפריקה וישראל-ילדים בגילאי 10)
אם החוקר יבקש מאנשים שונים להגדיר מה זה חיים טובים , אושר , שביעות רצון בשלב פרשנות המחקר החוקר לא יכול להתנתק מהפרשנות שלנו.
הטיית החוכמה בדיעבד – "ידעתי את זה מזמן" – אחרי שמשהו קורה קל לנו להסתמך על השכל הישר ולהגיד שידענו שזה מה שצריך לקרות . יש לנו נטייה להגזים ביכולת שלנו לחזות מראש תוצאות אחרי שהן כבר ידועות . אחרי שדברים קוראים ידענו שזה מה שצריך לקרות .
זאת נקודת ביקורת נוספת על הפסיכ' החברתית שהיא כאילו בודקת את המובן מאילו . (למה עשית את המחקר הזה – הרי זה ברור שזה מה שיהיה )
שיטות מחקר -  
הגדרת מושגים:

• תאוריה – עוסקת באוסף של הנחות , כלומר רק אחרי שעושים כמה מחקרים בנושא מסויים אפשר לפתח תאוריה . לא מברת על מיקרה בודד . כאשר יש לנו כבר תאוריה קיימת אנחנו יוצאים ממנה ומשערים השערה
• השערה – פסוק שנגזר מתוך התיאוריה ואומר לחוקר למה עליו לצפות במידה והתיאוריה אכן נכונה . ההשערה עוסקת בקשר בין משתנים .

למשל: בין שביעות רצון מהמצב לבין דפוסי הצבעה . החוקר רוצה לבדוק הא קיים קשר בין המשתנים .

• משתנים – משתנה בלתי תלוי – המשתנה המסביר , המשפיע והוא הסיבה

משתנה בלתי תלוי – מוסבר , מושפע והוא התוצאה .
לדוגמא: כיצד סוג מוזיקה משפיע על ריכוז בבחינה ?
סוגי מחקר :
מחקר מתאמי – הוא מחקר שמעיד על קשר אך לא על סיבתיות , כלומר , אנחנו יודעים שיש קשר בין המשתנים אך לא יודעים מה הסיבה ומה התוצאה . במחקר מתאמי החוקר לא מתערב . המחקר מתבצע במציאות , הנבדקים לא יודעים שהם במחקר , ההתנהגות שלהם טיבעית .
החיסרון- התוצאות לא חד משמעיות . ("הלכנו למגרש כדורגל , הסתכלנו על ההתרחשות וראינו שיש קשר בין כמות הבקבוקים שנזרקת למגרש לבין העבירות של השחקנים")
סקר הוא סוג של מחקר מתאמי שאנחנו עושים אותו על סוג של אוכלוסייה מסויימת , מאחר ואין אפשרות לעשות את המחקר על כל האוכלוסייה , אנחנו ניקח מדגם , המדגם צריך להיות אקראי , כלומר , מדגם שבו לכל אדם באוכלוסייה הנחקרת יש סיכויי שווה להיכלל במחקר . כל תת הקבוצות באוכלוסייה מיוצגות בסקר באותה המידה שהן מיוצגות לכלל האוכלוסייה .
כשאנחנו מכינים סקר חשוב להבין שאופן הצגת השאלות , הסדר שלהם , ניסוח השאלות וכל דבר כזה יכול להשפיע על המשבים .
מקדם המתאם-  מדד סטטיסטי שמדבר על קשר בין משתנים , הוא נע בין מינוס 1 דרך 0 ל +1 . הוא מראה לנו את הכיוון של הקשר , חיובי א שלילי והוא מראה לנו את העוצמה ל הקשר (העוצמה נמדדת בקשר מוחלט , ככל שמקדם המתאם קרוב יותר לאחד עוצמת הקשר חזקה יותר)
מחקר ניסויי -  בדרך כלל נעשה במעבדה , יכול גם להיות בשטח (במציאות) , כאן נדבר על קשר סיבתי , כלומר , יודעת מה הסיבה ומה התוצאה .
דוגמא: כיצד משפיעה התרופה להפחתת כאבי הראש?
"לקבוצה אחת של נבדקים נתתי 100 מיליגרם של תרופה לקבוצה השניה 50 והשלישית כדור דמי (פלסבו)". בניגוד למחקר המתאמי במחקר הניסויי אנחנו עושים מניפולציה , מפעיל את המשתנים . לא מדברים על מדגם אבל מדברים על הקצאה מיקראית , כלומר לכל משתתף יש את אותו סיכוי להיכלל בכל אחד מתנאי הניסוי .
ניסויים ואתיקה – יש ניסויים שעשו בעבר שהיום כבר לא היו נותנים להם אישור . אנחנו רואים שבמחקר ניסויי לא נדרשת ממשיות יום יומית שזו דרגת הדימיון של הניסוי לחיי היום יום , אבל חייבת להיות לניסוי ממשיות ניסויית  , כלומר דרגת המעורבות שהניסוי מעורר במשתתפים ומידת המעורבות בו . (בובת נחום תקום עוררה ילדים) , כדאי ליצור ממשיות ניסויית החוקרים נדרשים לעיתים למסור מידע כוזב וזאת כדי לצמצם את השפעת מאפייני המצב הניסויי . כדי להבטיח שהמטרות המדעיות מצדיקות את הטיית המשתתפים פיתחו כללי אתיקה .
הסכמה מתוך ידיעה – צריך לספק למשתתפי המחקר מידע שיאפשר להם להחליט האם הם רוצים להשתתף .

• לנהות ביושר – כלומר , להטעות רק אם יש הצדקה .
• להגן על המשתתפים מפני פגיעה או חוסר נוחות
• לשמור על הסודיות שלהם ולא מפרסמים מידע אישי על המשתתפים בניסויי.

לקיים שיחת הבהרה – לחשוף בפניהם את ההטיה , לברר מה הרגישו והבינו .