הרבה  מאתנו חולמים על מצב של תקציב חודשי מאוזן, ההכנסות עולות על ההוצאות, ויש אפילו אקסטרות לכל מיני פינוקים למיניהם מבלי להיכנס לחובות ולגירעון. כל פעם אנחנו מנסים מחדש למצוא את הנוסחה הנכונה, ואנו בטוחים שהנה, "מצאנו אותה", אבל משום מה המינוס עדיין מינוס והגירעון - גירעון..
הייתי ממליץ לכל מי שנמצא בדשדוש כלכלי, לפנות לקבלת יעוץ ועזרה מקצועית על מנת לשפר את המצב, אבל בשלב ראשון, ברצוני להציע סוג של עזרה ראשונה, בתקווה שזה יעזור לנו לראות מול העיניים  את המצב הכלכלי שאנחנו נמצאים בו ואולי זה יעצור במשהו את הגדלת הבור התקציבי..
כשאנחנו מנסים לעשות לעצמינו סדר בתקציב החודשי, אנחנו רגילים רגיל בדרך כלל לעשות טבלה של הכנסות מול הוצאות  ובכך לראות אם אנחנו עומדים בהוצאות או שאנחנו במצב של גירעון.
העניין הוא, שבטבלת ההוצאות, יש את הסעיפים הקבועים והידועים מראש, שאם נרצה או לא נרצה, כל עוד אנחנו בני אנוש, הם לא יברחו לשום מקום. כך לדוגמא הם סעיפי חשבון המים, גז, חשמל, טלפון, שכירות/משכנתא (אצל רוב האנשים) הוצאות על לימודי הילדים, גן, מעון מטפלת וכדו'. אבל חוץ מהסעיפים האלו, יש את הסעיפים של הוצאות על אוכל, ביגוד, חופשות, מתנות וכו', סעיפים בהם אנחנו אלו המחליטים כמה כסף אנחנו צריכים כדי לענות על דרישת הסעיף, ולפי זה אנחנו ממלאים בטבלה את הסכום. אנחנו עושים חשבון מה אנחנו צריכים בבית, כמה זה עולה – ויש לנו את הסכום.

כאן טמונה המלכודת אצל הרבה אנשים. זה אמור לעבוד בדיוק הפוך. במקום להחליט מראש כמה אנחנו צריכים לסעיף האוכל, הביגוד, החופשות וכדו', צריך קודם כל להפריד בין שני סוגי ההוצאות ולחשב כמה עולה לנו כל ההוצאות הקבועות, ואז, אחרי ששמנו בצד כסף עבור הדברים הקבועים -  נבדוק כמה כסף נשאר לנו – ועם זה להסתדר. אם לדוגמה ההכנסה החודשית שלנו מגיעה ל - 10,000 ₪ וההוצאות הקבועות של מגורים חשבונות וכדו' שיורדות בכל מצב, מגיעות ל 7,000 ₪, זה אומר שבשביל אוכל ביגוד וכל השאר, נשאר לנו 3,000 ₪. אם היה אתם מצליחים למשוך את הסכום הזה בתחילת החודש ולדעת שיותר אתם והכספומט לא נפגשים החודש, זה המצב הכי אידיאלי, כי אז אתם מחזיקים בכסף ויודעים ש"זה מה שיש לי בשביל החודש", וכל משיכה מהכספומט או כל גיהוץ באשראי מעבר לזה, - רק מגדילה את הגירעון.
כמובן שאם ההכנסות לא מספיקות, צריך להגדיל את ההכנסות! אבל כל עוד אלו ההכנסות, צריך את האומץ להסתכל על זה בעיניים ולהפנים ש"זה מה יש!!"  זה מה יש ועם זה צריך להסתדר! כל שקל שנוציא מעבר לסכום שנשאר לנו – יגדיל את הגירעון. לחסוך תמיד אפשר כמעט בכל דבר, אפשר להקפיד על חסכון בחשמל, בגז, במים וכו', אבל הנקודה המרכזית שאני מנסה להדגיש היא שאם אנחנו מחליטים לחיות ברמת חיים מסוימת לפני שבאמת יש לנו את האפשרות לממן את זה – אנחנו בבעיה. בעיה שרק תגדל. בור תקציבי שרק ילך ויעמיק.. לא תמיד אנחנו מודעים לכך, ואנחנו לא מבינים מה אנחנו עושים לא בסדר. אבל אם נעבוד קודם כל על השיקוף הזה, נשים בצד את הכרטיס אשראי ונשתמש בו רק כאמצעי תשלום של הדברים הקבועים ולא לצורך כל הקניות – נוכל לראות בצורה הרבה יותר ברורה את המצב הכלכלי האמיתי שלנו.
בצורה הזו, גם כשההכנסות יהיו גדולות מהרגיל, וגם כשחלילה להיפך, תמיד יהיה ברור לנו מתי קופצים את היד ומהדקים את החגורה, ומתי משחררים, מפנקים ומתפנקים...