מוות וחיים ביד הלשון

שלמה המלך ע"ה אומר במשלי (יח,כא): "מוות וחיים ביד הלשון, ואוהביה יאכל פריה". שלמה המלך מלמד את האדם, שסוד ההצלחה בחיים זה הלשון, דהיינו אם ישמור האדם את לשונו כמו שצריך הרי שלא ימצא המצב, שיכשל ויצטער על דבריו.

כמו שמובא המעשה הידוע במלך פרס שחלה מאד, ואמרו לו הרופאים: אין לך רפואה עד שיביאו לך חלב לביאה וזה יהיה התרופה היחידה היכולה להציל את חייך. ענה אחד מהם ואמר: אם רצונך יכול אני להביא לך חלב לביאה ובלבד שתתן בידי עשר עיזים.

וכך הוה, הלך אותו אדם עם אותם עיזים שנתן לו המלך עד שהגיע אל גב האריות. והיתה שם לביאה אחת והיתה מינקת את גוריה. ביום הראשון עמד מרחוק והשליך עז אחת ואכלתה. יום שני נתקרב לה מעט והשליך ללביאה עז נוספת.

וכן היה עושה בכל יום ויום, עד שהיה משחק עימה, לקח מחלבה והלך לדרכו אל בית המלך. בדרכו אל המלך שם את ראשו כדי לנוח מעט מטירחת הדרך.

והנה בחלומו הוא רואה ויכוח נסער בין איברי הגוף, למי ישנה החשיבות הגדולה מכל האיברים. הרגליים אומרות אילו לא היינו הולכות לא היה יכול להביא מן החלב. היידים אומרות אילו לא היינו כיצד היה לוקח מן החלב בידיו. והלב אומר אילו לא נתתי את העצה מה הועלתם כולכם.

ענתה הלשון: אין כמוני שאם לא אמרתי את הדבר מי היה עושה אותו. השיבו לה כל האיברים: איך לא יראת להידמות לנו, הלא את במקום חושך ואין בך עצם כשאר האיברים. אמרה להם הלשון עוד תראו שאני המלך השולט עליכם.

התעורר האדם משנתו ושמר את חלומו בליבו ולא שכח אותו. הגיע למלך ואמר לו: הא לך חלב כלבתא אדוני המלך. קצף המלך וציווה לתלותו.

כשהלך להתלות בכו כל האיברים, ואמרה להם הלשון הלא אמרתי לכם שאין בכם ממש ואם אני מצלת אתכם תודו לי שאני מלך עליכם? אמרו לה: הן. אמר האיש לתולין אותו, השיבוני אל המלך ואולי אנצל. השיבוהו אל המלך ואמר לו מדוע ציוות לתלותני? אמר לו המלך: מפני שהבאת לי חלב כלבתא. אמר לו והרי לביאה, כלבתא קורין לה. ניסו ומצאו שאכן זה חלב לביאה.
אמרו האיברים ללשון: עכשיו אנו מודים לך שאת אומרת את האמת וזהו מוות וחיים ביד הלשון.

א"כ צריך שיתבונן האדם ויבחין בחשיבות הדיבור והשימוש בלשון, שהרי לא סתם עשה הקב"ה שני מחסומים ללשון שהם השפתיים והשיניים משום שהאדם יכול לעשות בלשון עבירות חמורות מאד כגון:

מלשינות, רכילות, ליצנות, חניפות, שקר, וכיוצ"ב, שאלו עבירות גדולות מאד. ומצד שני יכול האדם לעשות מצוות גדולות מאד בלשונו לימוד תורה, ברכות, וכו'.

וזהו שאמר דוד המלך ע"ה (תהילים ל"ט, ב'): "אשמרה דרכי מחטוא בלשוני". (עיין אורחות צדיקים שער לשון הרע).

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

• החיים מתחילים, פרק ראשון סיפור בהמשכים על חיי. רק שינויים קלים בשמות. :)
0 24/10/2013 | אלינה

• בחזרה לחיים סוף ידוע ממתין לכולנו, אז מה אפשר לעשות...?
0 14/11/2014 | קליגולה

מה דעתך על מוות וחיים ביד הלשון ?
תגובתך: נא להקליד את תגובתך
כתובת אתר:	//:HTTP
שם:	נא להכניס שם	אימייל :	קבלת תגובות לאימייל