מחכים לגודו

שלום אורח התחבר / הרשם

לוח הבקרה הודעות יצירת מאמר

משפחה

הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!

מחכים לגודו

הפחד וחוסר הוודאות, האקראיות וחוסר האונים, התמימות והנאמנות, הטיפשות וצרות האופק, מתי ייצא המין האנושי לדרך חדשה ויתנתק מכבלי לידתו? מחבל הטבור שעתיד לחנוק אותו בכל רגע...

בימים של כאב ואובדן לא ניתן לומר מילה אשר תשקיט את הלב המתייסר, בשעות של פחד ומורא אין בנמצא נחמה להרגיע את הגוף הסוער. בחיינו קורים דברים חסרי כל הסבר רציונלי ולכן לא ניתן לתת להם תשובות רציונליות, אך כיצד יכול האדם להתקיים בחוסר וודאות כה גדול...? כיצד הוא מסוגל להמשיך את שגרת חייו בידיעה שהוא לבד במערכה, שחייו עלולים להתהפך בכל רגע נתון...? שפחדיו הגדולים ביותר עלולים להתממש, שהמוות אורב לו ולבני משפחתו מעבר לפינה? אנו לא מסוגלים לשאת את כל המטען הזה מבלי להאמין שקיים שם משהו שיוצר סדר בבלגאן, שמפזר את עננת חוסר הוודאות ומבטיח שקט ותקווה למאמיניו. משהו שישפוט את התנהגותינו בבוא היום ויענישנו על התנהגות לא נאותה. שיכעס כל כך אם נישא את שמו לשווא ויאיים במוות אם לא נשמור את יום השבת. שיעניק למעטים מאד ביננו יכולות על אנושיות ויתקשר אתם על מנת שיעבירו את המסר לכל השאר. שיעצום עין בזמן הזוועות הגדולות ביותר של חסידיו וגם בזמן שמאמיניו ירמסו כל ערך אנושי בשמו. אז אולי בעצם, בזמנים של כאב ופחד חיפשנו אחר מעט נחמה ומצאנו אותה בדמות האלוהית? ואולי הדמות הזו עזרה להשליט סדר בכאוס העצום ועל הדרך נתנה עוצמה רבה למעטים שלא ששו לוותר על עוצמתם? ואולי היום אנחנו חזקים מספיק על מנת להתמודד עם פחדינו לבד, מסוגלים לבחור את שליטנו בעצמנו ולהגבילם בשעת הצורך? אולי אנחנו לא צריכים לחכות לו יותר, אנו אדונים לעצמנו. הוא לא היה כאן כבר די הרבה זמן אז או שהוא החליט לעזוב או שמעולם הוא לא היה קיים...

"הדעה האווילית ביותר שהמציא ההומו-סאפיאנס מעודו היא שהאלוהים, אדון כל הבריאה, ריבון העולם, חפץ בהערצה המתקתקה של ברואיו, ניתן להטייה על ידי תפילותיהם, ומתקצף כאשר אינו מקבל את החנופה הזאת. עם זאת הפנטסיה האבסורדית הזאת מכסה את כל ההוצאות של התעשייה הכי עתיקה, הכי גדולה והכי פחות יצרנית שבכל ההיסטוריה. הדעה האוולית השנייה היא שההזדווגות היא ביסודה מלאת חטא."
- רוברט א. היינליין