מחלת חניכיים הינה מחלה הפוגעת ברקמות התומכות את השן בלסת (חניכיים, סיבים, עצם הלסת) וללא טיפול גורמת לאובדן השיניים. מחלת החניכיים היא אחת המחלות הנפוצות ביותר בעולם, ולמעשה היא הסיבה העיקרית לאובדן שיניים אצל מבוגרים. כיום ידוע שמחלת חניכיים שאינה מאובחנת ו/או מטופלת משפיעה על הבריאות הכללית כגון: הגברת סיכון למחלת לב, פגיעה באיזון הסוכר בגוף, השפעה על התפתחות מחלות נשימה וכו'. בנוסף, אובדן שיניים מלווה בנכות פיזית ונפשית כאחד יחד עם פגיעה באסתטיקה ובאיכות החיים.
למחלת חניכיים ייתכנו גורמים רבים, ואצל אותו אדם יכולים להתקיים כמה מהם יחד. אחד מהגורמים העיקריים הם החיידקים. כמות וסוג החיידקים יקבעו את אופי וחומרת המחלה. גורמים נוספים שתורמים להחמרת המחלה הם עישון, צריכת אלכהל, לחץ נפשי, סוכרת, חסרים תזונתיים, מערכת חיסונית מוחלשת וכו'.
המחלה מתבטאת ומתאפיינת בתזוזת שיניים, נשירת שיניים, דימומים, הפרשות וספיגת עצם בלתי הפיכה. במקרים רבים המחלה אינה כואבת כלל.
אבחון מוקדם של המחלה במרבית המקרים עשוי לעצור את התפתחותה ומאפשר את שחזור הרקמות.
הבדיקה הינה פשוטה, מהירה, לא פולשנית ואינה כואבת.
הרופא יבדוק נוכחות של כיסים פריודונטלים בין השן לבין החניכיים. קיום כיס מסמן התפתחות דלקת. במידה ולא יימצאו סימנים למחלה, המטופל יקבל דו"ח בכתב עם סיכום והמלצות לרופא השיניים המטפל. במידה ויתגלו ממצאים המעידים על קיום המחלה, המטופל ישלח לסדרת צילומים על מנת לחדד את האבחנה.
דרכי הימנעות: - להקפיד על היגינה אורלית והברשת שיניים לפחות פעמיים ביום -להקפיד על שימוש בחוט דנטלי -ניקוי אבנית אצל רופא שיניים פעם כל 6 חודשים הטיפולים הקיימים: החל מטיפולים שמרניים כמו הקצעות שורשים והדרכה להיגיינת הפה ועד לטיפולים כירורגים.