משל לארמון בעל שמונה עשרה קומות העומד

באמצע מטרופולין, ואין כיופיו של ארמון זה

בכל הממלכה, רצפת שיש ושטיחים יקרים עד

מאד מכסים את כל פני הבית, ואור יקרות בוהק

ונברשות מצויות בו לרוב. רהיטיו של הארמון

עשויים זהב טהור, ובחדריו כמוסים סגולות

ותרופות לכל אשר יחלה, ומטמונים רבים

מצויים בחדריו המרובים. כך עמד לו ארמון זה

עשרות בשנים ללא מגע יד אדם.
 
לאחר שנים רבות, התגלה בכל העיר סוד

מרעיש, שישנו אדם שרכש לפני שנים רבות

את ארמון הפלאים הזה, ומחמת שהוא משתמש

אך ורק במרתף, זו הסיבה שלא ראו איש

בארמון הפלאים הזה וכי אותו אדם אינו

טיפש?!
 
בידו ארמון פלאים עם המון מטמונים ואוצרות

מרפא כמוסים עד אין מספר, וא"כ מדוע הוא

נשאר במרתף הטחוב ואינו עולה למעלה

להתענג מרהיטי הבית?!
 
אבל לכאורה אנו דומים לאיש זה, בידינו

תפילת שמו"ע שחשיבותה ומעלתה אינה לפי

השגתינו כלל וכלל, שהרי כל מה שגילו לנו

רז"ל בסודות התפילה ופירושיה, אינם אלא

כטיפה מן הים מדבריהם העמוקים והנפלאים

של רז"ל.


וא"כ, איך יאבד בנו של המלך את הארמון אשר

נתן לו חינם אין כסף. וע"כ עלינו לנצל את

המתנה ששמה תפילת שמו"ע, ונזכה לרוב

טובה וברכה וסייעתא דשמיא.