צירוף מקרים היא הדרך של אלוהים להישאר אנונימי
אלברט איינשטיין
שלום אורח
התחבר
/
הרשם
לוח הבקרה
הודעות
יצירת מאמר
משפחה
לייפסטייל
רוחניות
דעות
ידע
תרבות
אוכל
בריאות
ספורט
דיגיטלי
טבע
כסף
הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם?
ההרשמה
בחינם!
מסלוליי החיים
מסלוליי החיים זורקים לעברינו מאות אלפיי דרכים שבסופו של דבר באיזו שלא נבחר תהיה רק דרך אחת, השאלה הגדולה שנשאלת היא האם זו הדרך שרצינו.
שלום לכול מי שעומד ליקרוא מאמר זה.
חשבתי הרבה על מה לכתוב, לכתוב זה לא כזה קל כמו שזה נראה, כמובן שניתן לחרבש כול מיניי שטויות ולנסות לגבב מילים כך שבשלב מסוים נדמה היה שיש להם איגיון אבל.... מה באמת מאחורי כול זה. אני "סופרת" אם פרסמתי אך ספר אחד האם גודל מאות השם מצדיק את התוית סופרת? בכול אופן אני לא הסטה ממה שרציתי לכתוב, התקבלתי לעבודה חדשה השבוע וכמובן שגם התייצבתי.... יש לפרנס את המשפחה ולא ממש הרבה בררה, בכול אופן ישבתי לי לתומי וקלטתי שאני סוקרת את פנייהם של כול אותם אנשים שתחת ענייהם התדלדלו סקיי עייפות שהפכו לחותם קבוע מנוף הפסטורלי של פנייהם כשעל רובם ניכרת עייפות מצטברת ואני פשוט לא יכולה שלא לחשוב זה מה שהם רצו לעשות?
נעשה רושם כאילו לא משנה מה שלא תעשה בסופו של דבר גם אתה תגיע לשם. מכלל האוכלוסייה אחוז קטן יוכל לומר שהוא הכן עושה את מה שחלם לעשות ( להיות זמר , אורך דין, או לטוס לחלל) כמה ילדים אמרו שהם יגיעו לכוכבים כשהיו גדולים ומכולנו רק אילן רמון זכרונו לברכה הכן הגשים את יעודו, האם נגזר עלינו לשבות חלומות ולהגיעה לבתיי חרושת בישביל מינימום?
ההסכלה המוצאת לנו רק נותנת לנו יתרון של שכר בסוף החודש, מי יקבל מינימום ומי מעל, אבל מה אם החלומות? מה אם אותו רצון תהור של לעשות דבר מה באמונה שכשנהייה גדולים הכן נגשים אותו, האם בכדאי להגשים את החלום עלינו לעזוב את ארצינו הקטנה ולהתעקלם בארץ ניכר ביין אלפיי גויים שבענייהם אתה ישות זרה המתחרה על מקום הפרנסה שלו.
יכול להיות שאנו פשוט קורבנות החברה אידיאליזים שאנו עצמינו יצרנו ומתבשלים בזה בכול שלב של החיים, אם כול ההיסתכלות באנשים אתה לומד בסופו של דבר לזהות איזה מעמד כול אחד מיצג, זה כמו באיזה סרט פנטזיה כשלכול אחד דרג משלו וקוד דיבור שונה, אני בתור אימא מדרבנת את ילדיי לילמוד הכי טוב שהם יכולים ולסיים הסכלה גבוהה כשהם יסיימו את לימודייהם מה הסיכוי שהתיקווה של לעשות הכול תתממש, האם אנחנו דוחפים אותם בכדאי לחיות את חלומינו דרכם?
בסופו של דבר אני גם מוצאת את האנושיות שבאדם, מין זיק תיקווה שמסרבת למוש ויכולה עוד לומר אני כאן.
כאן אני חותמת את מאמרי שלכם בחמימות מוזה.
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:
• מחשבה צבעונית
חום זה הלבן החדש
0
02/09/2013 | TheWriter2
• האם אתם בעד כלא לקטינים או נגד ?
החיים לא צפויים אי אפשר לדעת מה מזמן לך מחר
0
03/01/2018 | turjzh
מה דעתך על מסלוליי החיים ?
תגובתך:
נא להקליד את תגובתך
כתובת אתר:
//:HTTP
שם:
נא להכניס שם
אימייל :
קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה
דיווח על מידע לא הולם
נכתב ע"י
muza
בתאריך: 17/10/2013
בת 51
13 מאמרים | 39415 כניסות
0 תגובות למאמר זה - להוספת תגובה
נהנתם? נשמח לקבל לייק מכם!
Tweet
תגיות
דמוקרטיה
חברה
חינוך
ילדים
ישראלים
מאמרים קשורים
מדינה שלמה
רק טיפ טיפה
משטרה עוצרת
משטרה מתקנת
תודה לאמישראגז
שווה קריאה
ההתלבטות הבלתי נגמרת...
חיי משפחה מנקודת מבט של ילד אומנה
תחושת הדחיפות בלהיות עם עצמי...
הישרדות, עייפות רגשית ומה שביניהם
דור הטאבלט והאקסבוקס