מרחשוון, החודש השני לפי מניין מתשרי והחודש השמיני לפי מניין מניסן.
נקרא גם בּוּל, "...יֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶש הַשְּׁמִינִי..." (מלכים א', ו'), ופירושו: מבול, לפי שבחודש זה אירע המבול על הארץ ולכן מצפים אנו לגשמי ברכה כבר מחודש זה.
ועוד, פירושו מלשון- בָּלָה, הצמחים בחודש זה בלים וחרבים והאדמה מחכה לגשמי ברכה.
מקור השם חשוון מגולי בבל ויש המשערים שמקורו מאכדית. שמו המקורי היה ירח-שמן - חודש שמיני (באכדית: shaman). משערים שהאות יו"ד (במילה ירח) התחלפה באות מ"ם, וכך הפך ירח-שמן למרח-שמן, ומכאן - למרחשוון. ישנם טעמים נוספים לשם 'מרחשוון': חודש זה מתקיים ללא חגים ומועדים, ותחת זאת צרוב בזיכרונות היסטוריים של צרות לעם ישראל.
ט'ו בחודש הוא ציון לזכר מעשהו של ירבעם בן נבט אשר בדה בליבו חג וגרם על ידי כך לחרון אפו של הקב"ה, ובחודש זה נשחטו בניו של צדקיהו מלך יהודה לנגד עיניו שנוקרו לאחר מכן על ידי הכשדים.
אסון לאומי היה בחודש זה כאשר הקב"ה המטיר על העולם מבול על מנת לכלות כל יצור חי, פרט לנוח ובני משפחתו והחיות שהיו עימם.
בחודש מרחשוון נוהגים להתענות בימים: שני, חמישי ושני (ימים של רצון בהם קוראים בתורה) שאחרי ראש החודש. תענית בה"ב נקראת על שמם של הימים בהם היא חלה. בימים אלו נוהגים להרבות בתפילות, בתחנונים ובסליחות על שום שבחודש שלפניו הִרבֵּינו בשמחה ובמשתה ועלולים אנו על ידי כך לבוא לידי קלות ראש, ועל שום שמבקשים אנו מהקב"ה להמטיר עלינו גשמי ברכה.
בליל ז' בחודש אנו מתחילים להתפלל על גשמים בתפילת העמידה ומוסיפים: 'וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה' בברכת השנים. יש לזכור שמשמיני עצרת ועד ז' בחשוון רק מזכירים גבורות גשמים על מנת לשבח הבורא, ולא מתפללים עדיין לרדת הגשמים, מפני שאנו ממתינים כביכול שאחרון עולי הרגל יספיק להגיע לביתו בגולה.
אירוע נוסף שקורה בחשוון זה הוא יום פטירתה של רחל אימנו החל ב י"א בחודש.יעקב אבינו קבר את רחל בבית לחם ולא במערת המכפלה, מפני שראה ברוח הקודש שעתידים בני ישראל לצאת מארצם לגלויות ולכן כשיעברו ליד קברה של רחל אימנו תוכל היא לבכות ולבקש על העם רחמים.