לפני כמה זמן נתקלתי בציטוט של הנרי פורד, שהיה תעשיין אמריקאי מאוד עשיר ומפורסם, הוא אמר: "העם לא מבין את המערכת הכספית והכלכלית בה אנו פועלים, מכיוון שאם היה מבין אז הייתה מתרחשת מהפכה עוד לפני מחר בוקר"

אז החלטתי לבדוק למה הוא התכוון ורציתי לספר לכם כמה דברים שלמדתי בזמן האחרון בקשר לכסף ואני ממש לא מאמין שלמדתי אותם רק עכשיו, אחרי שכל החיים נתתי לכסף להוליך אותי.

התחלתי לשאול את עצמי - למה אנחנו חייבים לשלם כל כך הרבה מיסים? ואיך זה שכל שנה, המיסים רק עולים ועולים?
למה המנהלים של הבנקים נהיים עשירים כל כך, אבל אנשים אחרים לא?
למה מדינת ישראל נמצאת בחוב? למי בעצם המדינה חייבת כסף?
אני רציתי לדעת למה כל השנים אני והחברים שלי עבדנו כל כך קשה, ואף פעם לא נהיינו עשירים כמו המנהלים של הבנקים.

גיליתי, שלמדינה יש חוב של 164 מיליארד דולר. אני לא יודע להסביר לכם בדיוק כמה דברים היינו יכולים לפתור עם כזה סכום, אבל זה המון המון כסף. ומי בכלל הולך לקבל את כל הכסף הזה כשהמדינה תחזיר את החוב שלה?

אני רוצה לחלוק אתכם כמה דברים שלמדתי. אני רציתי להבין דבר אחד - איך מגיע כסף לכלכלה שלנו? איפה הוא נולד?
למדתי שבחודש דצמבר בשנת 1954, באישור הכנסת, הוקם "בנק ישראל" ונחקק "חוק בנק ישראל". מומחים מחוץ לארץ הציעו, וזה גם התקבל, שהבנק יהיה בעל מעמד של בנק עצמאי, אל מול משרד האוצר. עצמאי זה אומר שהוא לא שכיר של אף אחד ואין לו מעסיק, כלומר, בנק ישראל הוא בכלל לא מוסד מדיני.
בעקבות החוק הזה, וההקמה של "בנק ישראל", התהליך של יצירת כסף מתחיל בזה שהממשלה שלנו לוקחת הלוואה, בעיקר מהבנקים המסחריים, שהם פרטיים ושייכים כמעט לגמרי לאנשים מאוד עשירים, ובתמורה לכך - הממשלה מנפיקה "אגרות חוב ממשלתיות". הבנקים קונים את האגרות חוב האלו, והממשלה מתחייבת לשלם להם ריביות ועמלות, שאותם היא גובה מאיתנו, האזרחים, דרך המיסים שאנחנו משלמים למדינה כל הזמן. הממשלה גם נתנה לבנקים יכולת לתת לנו, האזרחים, הלוואות של כספים שבעצם אין לבנק. כשאני לוקח הלוואה או משכנתא מהבנק, הוא לא באמת נותן לי כסף שיש לו בכספת. הפקיד פשוט מקליד מספרים במחשב שלו, ויוצר כסף חדש - כזה שאף פעם לא באמת היה קיים.

אני לא הצלחתי להבין איך זה יכול להיות, אז הסבירו לי שיש חוק שנקרא "יחס רזרבה", וניתן לקרוא לו גם "יחס הלימות הון". לפי החוק הזה, הבנקים צריכים לשמור כסף אמיתי בכספות שלהם בשיעור של חמישה עד עשרה אחוזים מכל הכסף שהם לווים, ואת כל השאר - שזה אומר מעל 90 אחוז מהכסף שהם נותנים לנו בהלוואות - הם לא באמת חייבים להחזיק, והוא בעצם לא באמת קיים. אבל למרות שהכסף לא באמת קיים, אנחנו כן באמת צריכים לצאת כל יום לעבודה כדי לשלם לבנקים את הריבית ואת העמלות שהם גובים, תמורת זה שהם נתנו לכם כסף שבכלל לא היה להם.

זה נשמע ממש מגוחך, לא?

כל השיטה הזאת והחוקים האלו שהממשלה קבעה, מאפשרים לבנקים לרכז את כל ההון של המדינה. אנחנו האזרחים חייבים להם כסף על ריביות ועמלות והממשלה על האגרות חוב שנקנו מהם. אני הבנתי שכשאנשים פרטיים ועשירים מאוד מאוד שולטים על כל הכסף שיש במדינה כמעט, הממשלה כבר לא ריבונית. היא כבר לא הכוח שבאמת שולט במדינה, והיא לא יכולה יותר לפעול לטובת הציבור באמת. . עם החוב הלאומי שהם מחזיקים - הם בעצם שולטים בכל הפוליטיקה, שלטון של עשירים. גיליתי שאפילו רוטשילד אמר פעם: "מי ששולט על הכסף של מדינה, לא יהיה לו אכפת מי קובע את החוקים שלה"

אני ניסיתי להבין אם יש כסף שהמקור שלו הוא לא בבנקים - אבל אין כזה כסף! ואז הבנתי שעבדתי כל חיי, ושהילדים שלי עובדים כרגע כל היום רק בשביל הקיום של הכסף הזה. הבנתי שהבנקים גנבו אותי ועכשיו את הילדים שלי, ואת החופש שלי ושלהם, ושאנחנו חייבים להתאחד ולעצור אותם!

בעבר היה משבר ממש גדול בארץ, שקרה בגלל שהממשלה לא ניהלה נכון את המערכת שמדפיסה כסף, אבל אני לא מבין למה היום, כשאנחנו מדינה כל כך מתקדמת, המדינה לא יכולה לייצר את הכסף של עצמה במקצועיות ועם שקיפות מלאה לציבור, והיא עדיין צריכה לתת את הכוח הזה לגוף עצמאי ומונופוליסטי ואז להלוות מאותו גוף את הכסף בחזרה ולשלם עליו כל כך הרבה ריביות ועמלות?

ההון הזה, כל הכסף שמסתובב במדינה, זה כסף שהאזרחים משלמים עליו בעבודה קשה, בזיעה ובמיסים. הכוח של מדינה לייצר בעצמה את המטבע הלאומי שלה הוא הכוח הכי חשוב שיכול להיות למדינה, ובעצם - הוא זה שקובע אם אפשר לקרוא למדינה "מדינה עצמאית" או לא. מדינה לא צריכה להלוות כסף מאנשים עשירים אחרים - מדינה יכולה לייצר את הכסף שלה בעצמה!

אחרי שלמדתי את כל זה, שאלתי את עצמי - אז איך בעצם אמורה המערכת הבנקאית לעבוד?
הבנתי שיש 2 עמודי תווך שהמערכת הבנקאית חייבת להשען עליהם: אחד - לבנקים אסור בשום פנים ואופן להלוות כסף שאין להם. אם אין להם את הכסף בכספות שלהם - אסור להם להלוות אותו לאזרחים! השני - במקום שהמדינה תקנה את הכסף באגרות חוב עם ריביות, בנק ישראל הוא זה שצריך לייצר את הכסף, והוא צריך להלוות אותו למערכת הבנקים והם אלה שיצטרכו לשלם ריביות ועמלות לקופה של המדינה ושל בנק ישראל, ולא להיפך!

אם המערכת שלנו תפעל ככה, נוכל להתנקות מכ-ל החוב הלאומי שלנו, ונוכל לחיות במערכת כלכלית נטולת חוב, ואז המדינה תוכל לפרוח ולשגשג באמת, והילדים שלי ולאחר מכן הנכדים שלי לא יעבדו כל היום רק בשביל לשלם ריביות לבנקים.

אני כבר בן 84 וזה מאוד ברור לי - משהו בשיטה הזאת לא עובד. הוא פשוט לא נכון.
אני שומע כל הזמן שיש עכשיו מחאות, ושכולם מאוד כועסים על המדינה, אבל אומרים שהמחאות מבולבלות ומפוזרות ואף אחד לא מבין מה הכיוון האמיתי של המחאה ומה בעצם האזרחים דורשים- לדעתי צריך לא לבקש, אלא לדרוש מערכת כלכלית ובנקאית הוגנת יותר שדואגת לכל האזרחים ולא רק לאנשים שבראש המערכת.


תודה שהקשבתם לי, אני מקווה שתעזרו לי להעביר את ההודעה הזאת לכמה שיותר אנשים כדי שכולם יתחילו להכיר קצת את המערכת שאנחנו חיים בתוכה וככה נוכל להתחיל לענות על השאלה מה בעצם אנחנו רוצים לשנות. לחיים שלי זה כבר מאוחר מדי אבל תעזרו לי להעביר את המסר למען החיים של הילדים ושל הנכדים שלי והכי חשוב- בשביל עצמכם.