שמי אריה לבר. הרבה מכירים אותי בעקבות התכנית "פנים אמיתיות" על כת "לב טהור"  שאותה מנחה אמנון לוי.

אני יודע שהסיפור קצת ארוך אבל בכל זאת שווה קריאה.

נולדתי בעיירה רכסים שבצפון למשפחה עניה וקשת יום. כשהייתי בן 14 אימי התגרשה מאבי. לאחר הגירושין אימי החלה להכיר אנשים חדשים, אך אף אחד לא מצא חן בעיניה. היא תמיד אמרה שהיא סבלה חמש עשרה שנה ושמגיע לה את ההכי טוב. יום אחד שדכן בלתי מוכר התקשר לאימי ובפיו הצעה שקסמה מאוד לאימי. השדכן סיפר לאימי על גבר גרוש בן 47 שגר בעיירה מאוד יפה ושקטה בקנדה. הוא סיפר שהגבר חי בקהילה חסידית מאוד מיוחדת שנקראת "לב טהור" קהילה שמקבלת אליה את כל מי שרק רוצה בזרועות פתוחות. הוא אמר לה שבקהילה היא תמצא סוף סוף את האושר בחיים ותפתח דף חדש עם כל הילדים.  הוא הקסים את אימי בתיאורים על הקהילה ועל האדמו"ר והבטיח לאימי את כל הטוב שבעולם אם רק תבוא לשם. בכל קהילה חסידית יש את האחראי עליהם שנקרא "אדמו"ר", ראשי התיבות של שם זה הינם, אדוננו מורנו ורבנו. תפקידו הוא להיות אחראי על כל הקהילה ולהנהיגה. בחסידות אדם זה הוא כמו אלוהים בשביל חסידיו וכל מה שיאמר הם יעשו. האדמו"ר לרוב בא משושלת מפוארת של חסידות ורוב החסידיות מגיעות לכמה עשרות אלפי חסידים.בקהילה בקנדה לעומת זאת המצב היה שונה. הקהילה מנתה רק כ25 משפחות, לכל משפחה שם היו לפחות 6 ילדים. האדמו"ר שלמה הלברנאץ שלפני שינוי משפחתו ליידיש ניקרא בשם אלברנס. הוא לא היה נצר לשושלת חסידים, ויתרה מכך, אף היה חוזר בתשובה, שינוי שמו נעשה על מנת להתחמק ממוצאו המזרחי, יחסו ליהדות המזרח היה גזעני מאוד. אימי מאוד התלהבה מהתיאורים על המקום ודיברה רבות עם הגבר  ההוא. לאחר כמה ימים הוא הציע לאימי הצעה, הוא אמר לה שתבוא איתנו לקנדה ואם היא תאהב את הקהילה היא תתחתן איתו ותישאר איתנו שם. ואם לא אז נחזור לארץ ובעצם סתם עשינו טיול. אימי שנאחזה בכל דבר שרק נתן לה קצה של תקווה החליטה שזה מה שתעשה. הגבר אמר שאסור לה לספר על כך לאף אחד מכיוון שזה יכול לגרום לבעיות מיותרות כי אנשים לא מכירים את הקהילה ואולי ינסו למנוע ממנה לטוס. אימי שפחדה שמשפחתה שהייתה לאחרונה בקשר טוב איתנו, תנסה למנוע ממנה לטוס החליטה להסתיר זאת מהם. ניסיתי לשכנע את אימי שלא לעשות זאת אך היא קטלה אותי ואמרה לי שאם אני רוצה שיהיה לה טוב בחיים אז שאעשה מה שהיא אומרת. כל ילד ארז מזוודה קטנה עם מעט בגדים ולילה אחד טסנו לקנדה. אחד מאנשי הקהילה אסף אותנו משדה התעופה ולקח אותנו לדירה קטנה שהייתה בקומת מרתף של אחד מאנשי הקהילה.  את פנינו קיבלו מספר נשים לבושות שחור מכף רגל ועד ראש ורק חלק קטן מהפנים והעניים היה גלוי. הן בירכו לשלום את אימי ואחותי, אך אותי ואת אחיי לא בירכו לשלום כששאלתי את אימי למה הן מתעלמות ממני הם ענו לאימי שבקהילה לא נהוג שהבנות יחליפו מילים או מבטים עם הגברים. אימי שאלה אותם איפה אפשר לקנות אוכל למחר בבוקר והם ענו לה שבקהילה לא נהוג לקנות אוכל אלא מכינים הכל לבד. מכיוון שלא סומכים על שום כשרות ואפילו לא על הכשר מהדרין. אימי לקחה את זה בהפתעה אבל שתקה. מכיוון שלא היה לנו אמצעים לבישול נאלצנו לבקש כל הזמן אוכל מהשכנים ואימי אכלה את עצמה מבפנים על כך שנאלצה לבקש, אך שתקה כרגיל. אימי תמיד חשקה שיניים וסבלה בשקט. את הלחם היו אופים בבתים ואת הגבינה ושאר מוצרי החלב היו מכינים לבד מחלב שנחלב תחת פיקוחם, כמו כן את הבשר המועט שהיה נאכל בשבת היו שוחטים תחת פיקוחם. ירקות היו מגדלים בגינה שליד בית המדרש ורק מעט ממוצרי היסוד היו מקבלים אישור משלמה כדי לקנותם. באופן כללי לא היה כמעט אוכל והיינו רעבים כמעט תמיד. למחרת נלקחתי לשיחה אצל שלמה(האדמו"ר),דיבורו של שלמה היה מגומגם ובלתי רציף, הוא קפץ מנושא לנושא כל כמה שניות ואני מאוד התקשיתי להבין אותו. שלמה אמר לי שהוא אינו תומך במדינת ישראל ואף מתעב אותה. מסיפורים ששמעתי הבנתי שאנשי הקהילה מפגינים בכל שנה ביום העצמאות ליד הקהילה היהודית שנמצאת במונטריאול, על פי התיאורים ששמעתי הם מנופפים בדגלי פלסטין. כשטסתי לקנדה במסגרת הכתבה שאלתי את אחי  על כך והוא לא התבייש לומר לי שזה נכון ושגם הוא השתתף בזה כמצוות שלמה. שלמה אף ניסה ללמוד איתי קבלה אך ראה שאינני מתעניין בכלל. הפגישה נמשכה כ4 שעות ואמרתי לו שאני לא יכול להקשיב יותר, לאחר שניסה את מזלו עוד כמה פעמים שיחרר אותי לביתי. המנהגים בקהילה היו מאוד נוקשים ותוך זמן קצר אימי הושפעה או יותר נכון הוכרחה לגלח את ראשה ולעטות על גופה "שאל". שאל זהו בגד אשר מכסה את כל החלק העליון של הגוף, כמו יריעת בד גדולה ושחורה. כבר לאחר כמה ימים אימי החלה לומר לי שאני מרדן ושאני חייב לעשות מה שאומרים לי לעשות, אימי כל הזמן אמרה לי שאני לא נותן לה לחיות באושר מכיוון שאני לא מוכן להקשיב למה שאומרים לי, בקהילה היה מעקב של ממש אחרי האנשים ושלמה היה יודע על כל צעד שהיינו עושים, לא פעם ולא פעמיים כשאימי הייתה מעשנת בסתר היינו רואים זוג עניים מציצות עלינו מהחלון וכבר למחרת שלמה היה קורא לאימי לשיחה אליו. בלילות אימי הייתה מתראה עם הגבר בבית אחד מאנשי הקהילה. תוך כדי שמחיצה מפרידה ביניהם, כבר לאחר מספר ימים הם התחתנו בהוראת שלמה. כחצי שנה לאחר שהתחתנו הגבר התגרש מאמי בהוראת שלמה, אז בעצם הבנתי שכל עניין הנישואים היה תרגיל של שלמה על מנת ללכוד את אימי ברשתו. לאחר שאימי נלכדה פקד עליו שלמה להתגרש מאימי. לאימי כבר לא היה לאן לחזור מכיוון שבהוראת שלמה ניתקה את כל הקשרים עם משפחתה ומכריה בארץ ונתנה את כל כספה לשלמה. בחצי שנה הראשונה של אדם המגיע לכת יש את התהליך הידוע בכל הכתות. תהליך מחיקת הזהות של האדם. מנהיג הכת גורם לאדם למחוק את כל עברו ע"י כך שמשניא את כל העבר עליו. הוא אומר  לאדם שמשפחתו שונאת אותו ומנסה להוכיח זאת בדרכים שקריות, הוא אומר לאדם שרק אצלו הוא יקבל את כל הטוב שבעולם ושאין לו לאן לחזור מכיוון שכולם שונאים אותו, לאחר שהאדם מנתק בהוראתו את כל הקשרים עם עברו המנהיג אומר לו להביא את כל כספו ונכסיו לצורך קיום הקהילה ובעצם לוקח את כל הכסף לעצמו, וכך גם היה עם אימי, אימי ניתקה קשר עם משפחה ומכריה בארץ ומסרה את כל כספה לשלמה. גם הדירה שהייתה שייכת לאבי ואימי יחד נמכרה ומחצית הכסף שהייתה מגיעה לאימי עברה לשלמה, כך שלאימי לא היה כבר לאן לחזור. לאחר תקופה שבה לא נשברתי ולא נכנעתי ללחצי אמי להיות חלק מהקהילה, החלטתי לטוס בחזרה לישראל בכל מחיר. לילה אחד חזרתי לבדי לישראל. מכיוון שלא היה לי בית כבר התגלגלתי ברחובות ובפנימיות בלי סוף. התמכרתי לאלכוהול ומחשבות אובדניות רצו במוחי ללא סוף. בגיל 15 נמסרתי לאימוץ אצל משפחה בצפון ולאחר תהליך ארוך התחלתי בחיים חדשים. הלכתי ללמוד בתיכון ויצאתי עם תעודת בגרות. שירתתי 3 שנים בחיל השריון והתחלתי לימודים אקדמאיים.

הקהילה בקנדה הוגדרה כ"כת" בבמשך השנים ואמי נמצאת שם עד עצם היום הזה מבלי יכולת לצאת משם. בתכנית "פנים אמיתיות" בה הופעתי הראתי איך אני סוגר מעגל עם אמי ואחיי בקנדה, סגירת מעגל קשה אבל זה היה הדבר הנכון לעשות. "משפחה לא בוחרים" קראתי לסיפור. המשמעות כפולה בשבילי, את משפחתי הראשונה לא בחרתי והסיפור איתה נגמר ברע, אך גם את משפחתי השניה לא בחרתי ואיתה  פרחתי.

אפילו שהסיפור נראה ארוך הוא היה ממש בקצרה. במידה ותיהיה התעניינות אספר יותר באריכות.

מקווה שנהנתם.

אריה