הסיבון הוא פן ומרכיב מאד עיקרי בקומבינה. לעיתים קרובות אנו נפגשים במקרה שמישהו זורק לעברנו את המשפט: "מה אתה מסבן אותי"! וכוונת המילה היא כך:
 
כשאני מסבן מישהו אחר, בכוונתי להחליק את מוחו, ולגרום שמתוך הדברים שאני אומר לו הוא יבין רק את מה שאני רוצה, והקצ'ים שיש לי לא יורגשו אצלו במהלך השיחה. וזה ממש כמו שאני ימרח סבון על דבר מסויים, וכל מה שיגע בו יחליק.
 
בדרך כלל פעולת הסיבון נעשית בכמה אופנים, ונעלה את העיקריים שבהם:
 
1. לדבר באריכות. ככל שנאריך בדיבור, בן שיחנו יתחיל לטבוע בים המשפטים שנכנסים לאוזניו ולעולם לא ידייק במילים שלנו. הוא ישמע הכל בשטחיות ובכלליות מוחלטת. אך כמובן שיש להאריך בחכמה שלא נחשיד אותו.
 
2. לדבר מהר. זוהי דרך מאד מקובלת בין הסוחרים המפולפלים, ותוצאותיה טובות. כמובן שאינני מתכוון לבלוע מילים וכדו', אלא על מצב שההידברות תהיה מהירה וברורה בכדי למנוע חשיבה שתתביית על מה שאנו אומרים ועל מה שאנו רוצים להעלים.
 
3. לתת לשני הרגשה שהוא שולט במרכז העניינים. סוד העניין הוא, שברגע שהגאווה ותחושת העליונות כובשת את לב האדם אז חשיבתו נחלשת בגלל שהוא עסוק בחלומות ובדמיונות שלו. דבר זה מאפשר לנו לסבן אותו בסדר גודל שהוא לא יחלום מאיפה זה בא לו. אבל! צריכים להיות חכמים וזהירים, בגלל שהרבה פעמים הגאווה סותמת את לב האדם, ובשבילנו זה לא טוב.
 
4. לחייך הרבה. חיוך הוא קו עקום שמיישר הכל. אם אנחנו רוצים לכבוש את בן שיחנו, עלינו לחייך לו ככל שניתן בגלל שכשמחייכים לאדם נקבל תמיד תוצאה של אימון הדדי ופתיחות בהקשבה למה שאנו רוצים לומר, ברמה המקסימלית ביותר.
 
לסיכום: המטרה שלנו לכבוש את בן שיחנו בלי שישים לב לקצ'ים שלנו!