ואין לי דם על הידיים, כי בעצמי נפלתי שדוד...
הרוע המתקתק הזה חזק ממני, מצמית אותי לבינוניותי...
אשכול כוחותיי צמוק, האם דרך זו מובילה ל? 
או אולי נגררת ב...?
ואחר הנפילה, עת שכבר אקום לי בקושי,
אסתכל בכפות ידיי,
והנה מלאו דם..
וזהו לא דמם של אחרים...
ובכל זאת הנה ניצב אנוכי, שותת את חיותי,
חזק מתמיד, חסון מאי פעם...
ואני פצוע, והאדום ניגר במפלים,
אך עומד באמצעו של מעגל לוחמים עוינים, נושף בוז...
והם אינם מעיזים להתקרב...
הנה חלש אנוכי, עורי נחוור מדי רגע,
ובכל זאת מתחזק והולך, מטפס לכיוון הפסגה המוריקה, מתחתיי גועשים נצנוצי אופל התעתוע...

אז, 
האם מדמם אני, חולה פצוע וחלש, מט לנפול?
או שמא בעל יציבה זקופה, גדל וחזק?

(ובחיוך צופן סוד):

עמיתיי, הכל נעוץ בכושר המשחק...